אין סחלבים למיס בלנדיש
תפוס את זה אם אתה יכול כי זה לא מוצג לעתים קרובות בטלוויזיה, במיוחד לא באנגליה, "No Orchids For Miss. Blandish" (1948). סרט שתפס את תשומת ליבו של פעם בסנסציוניזם ובמחלוקת בגלל תוכנו המפורש, הופך כעת רק ללחישה בקרב פילופופילים קשים וחובבי קולנוע קלאסיים.

הסיפור מתרחש בלילה אחד בזמן שיורשת "העלמה בלנדיש" (לינדן טרברס) וארוסה מסתובבים בעיר, והם מארבים חבורת נוכלים. ארוסה נהרג לנגד עיניה והמיס בלנדידיש נחטפת. מסתבר שהמארב תוכנן על מנת שהבריונים יתפסו את השרשרת של העלמה בלנדיש שלא יסולא בפז. ככל שהסרט מתקדם, ספירת הגופות עולה כאשר העלמה בלנדיש מתאהבת במנהיג הכנופיה של גריסון, סלים. בסצינה מצמררת במיוחד, מתמודדת העלמה בלנדיש עם אחד הנוכלים. כאשר הוא עומד לתקוף אותה, כנופיית גריסון נכנסת למקום והורג את התוקף של בלנדיש. למותר לציין כי הסרט חוקר אלימות ומיניות בצורותיו הזועפות ביותר.

מכיוון שהיה זה התקופה, מבקרי הקולנוע לא היו נרתעים מלהפגין את הזעם והגועל שלהם. "יש בו את כל המוסר של חתול סמטה ומתיקות של ביוב, כתב" המשקיף ". בין הביקורות האחרות, "הגרדיאן" כתב כי הסרט היה "לא בריטי לחלוטין." העיתון "סאנדיי אקספרס" דיווח עליו כ"הסרט הגרוע ביותר שראיתי ". אפילו מגזין לייף הקדיש תפוצה למחלוקת.

אבל איש לא היה זועם יותר מצנזורי הקולנוע שכעסו אם לא התבלבלו מאיך שהסרט הצליח לעבור אותם. כתוצאה מהמחלוקת, יונייטד אמנים נסוגו מהסכמי ההפצה שלהם עבור אמריקה ובחרו בתחילה לשחרר אותה רק באזורים מסוימים באמריקה הלטינית.

נהוג היה לחשוב שהפרסום השלילי המכריע יסיים את הסרט מכפי שאי פעם ייראה שוב, אך הוא עשה בדיוק את ההפך. למעשה, כל אנגליה נהרה לבתי הקולנוע. רק שנתיים אחר כך המוניטין של הסרט הקדים אותו באמריקה כאשר "No Orchids for Miss. Blandish" יצא לביצוע ובתי הקולנוע אזלו ברחבי הארץ.

ברגע שההתרגשות נפלה, נראה היה שהסרט נכנס בשקט אל תוך הערפול. הבמאי, סנט ג'ון ליי קלוז, הלך לעולמו זמן קצר לאחר סיום הסרט; זה יהיה ההישג הבמאי היחיד שלו. באשר לקאסט, לינדן אברס חשפה מאוחר יותר כי מתוך כל התפקידים שגילמה, "העלמה. בלנדיש" הייתה המועדפת עליה.

הקולנופילים ומעריצי הקולנוע הקלאסיים ממשיכים לטעון את הכשרון של "No Orchids For Miss. Blandish" עד היום. יש הרואים בנושאי הסרט המעורבים אלימות ומין איומים כנקודה להפוך אותו לפני זמנו, בעוד שאחרים מתעלמים לחלוטין מהסרט. אף על פי שלא מדברים על "סחלבים למיס. בלנדיש" או אפילו מדברים עליו מאוד, זהו סרט שעדיין מעורר שיחה וסקרנות. סרט הראוי למעמד פולחן.