שומעים

• מאי 6, 2024

לא רבים מאיתנו נותנים מחשבה ל"השמיעה ". בכך אינני מתכוון לצותת, אלא לשמוע חלקים משיחות שקיימים סביבנו חברים, משפחה או עמיתים. אנו לא נכללים בפועל, אך גם איננו נכללים בה. לדוגמה, דמיין שולחן ארוחת ערב. יושבים סביב השולחן שמונה אנשים. במשך זמן מה דובר אחד מצווה על תשומת הלב של כל הנוכחים, אך לאחר זמן מה השיחה מתפצלת ושם אולי שלוש שיחות נמשכות בבת אחת. שמיעת אנשים יכולה להתרכז בשיחה שהם מנהלים אך יחד עם זאת הם ישמעו מילים מהשיחות האחרות. לפעמים זה יניע אותם לומר משהו כמו "שמעתי את זה!" או "אני מקשיב, אז אל תדבר עלי!" (חיוך)

שמיעה יתרה משחקת תפקיד מרכזי בתהליך למידת השפה שלנו. בהתחלה תינוק מגיב רק כשמדברים אליו, לרוב חוזר על המילים שהם שומעים. אך ככל שעובר הזמן הם מרימים יותר ויותר משיחה שלא מכוונת אליהם באופן ספציפי. נתחיל לאיית מילים זו לזו, (האם ניקח אותו ל" P "" A "" R "" K "?). למרות שאנחנו לא מדברים ישירות עם הילד ברגע שאנחנו מתחילים לעשות זאת, זה מעיד על כך שהילד החל לשמוע יותר מדי כחלק מתהליך הלמידה שלו. הוא טרם הבין שאנחנו רק משמיעים הצעות והוא עשוי להיעזר במילה שהוא מכיר ואז לדרוש שנעשה את זה - אז אנחנו מאייתים את המילה כדי להימנע מתגובה זו.

זה לא רק ילדים ששומעים על זה. כמבוגרים יש כל כך הרבה מקומות לשמוע. לפעמים אנו מרימים מילה או שתיים משיחה ואז אנו יכולים להצטרף לחוות דעת. בפעמים אחרות יש לנו את הטלוויזיה או הרדיו ברקע ואנחנו שומעים מילת מפתח או שתיים. זה עלול לגרום לפעולה - עצירה של מה שאנחנו עושים, הפעלת הצליל והאזנה לדברים שנאמרים. דוגמאות מרכזיות לכך הן כאשר קורים אסונות בלתי צפויים - כמו צונאמי יום האגרוף באצ'ה, ירי בבית הספר או מגדלי התאומים 9/11. זה קרה לי ביום שנהרגה הנסיכה דיאנה. יצאתי לקניות עם בני בחנות טכנולוגית והחדשות הגיעו לרדיו בחנות הזו. הייתי חירש לחלוטין ולא שמעתי את ההודעה הזו, אבל הבן שלי עשה זאת והוא הזעיק אותי, עצר והקשיב וסיפר לי על זה.

לאדם חרש אין יכולת השמיעה וכתוצאה מכך מחמיץ הרבה מהמתרחש בעולם. אלמלא הבן שלי היה איתי באותו יום הייתי מתעלם מהתאונה המחרידה הזו. אכן כנראה שלא הייתי יודע כמה ימים כי זה היה לפני האינטרנט, לא הייתה לי טלוויזיה, לא יכולתי להאזין לרדיו ולעיתים רחוקות קניתי עיתונים. שמיעה יתרה משחקת תפקיד חשוב במבנה החברתי שלנו.