כוח המילים
למילים יש כוח לפגוע ולהבריא. הם יכולים להניע מישהו לייאוש באותה קלות שהם יכולים לעורר רוח של התלהבות. הם יכולים לתת השראה והם יכולים להרוס.

למרות שרובנו מוציאים מילים רבות מדי יום בלי מחשבה מודעת מראש, אם היינו מודעים להשפעה העצומה שמילה אחת יכולה להשפיע על אדם אחר, אולי היינו חושבים יותר לפני שדיברו.

אנו עשויים לשלם מס שפתיים להצעה - או לעיתים, אפילו לעידוד - שאנחנו חושבים לפני שאנחנו מדברים, אבל כמה מאיתנו באמת עושים זאת? באיזו תדירות אתה מוצא את עצמך אומר משהו, רק כדי להצטער רגע אחר כך שאמרת את זה? בכל פעם שאנחנו נבזים את עצמנו באמירת הדבר הלא נכון, אנו מתכוונים לעשות טוב יותר. ובכל זאת, אנחנו לא. למה? מכיוון שאנו מבינים את העובדה שאנחנו צריכים לחשוב לפני שאנחנו מדברים עם דעתנו אבל לא עם ליבנו.

אנו מניחים שדברינו, ככל שלא היו נבחרים, יישארו בדיוק - מילים. אנו מעריכים את כוחם בחלקו מכיוון שאיננו רוצים להכיר בכך. אבל מילים הן מחשבות, מילוליות. ורבים מאיתנו מודים שהמחשבות שאנו חושבים יכולות להשפיע רבות על חיינו.

ההבדל במחשבות ובמילים הוא שלמרות שהמחשבה עשויה להיות ספונטנית בדיוק כמו הדיבור, המחשבות נותרות פרטיות. עם זאת, לא ניתן להחזיר מילה, לאחר שנאמרה.

ולא רק לאחרים יש השפעה על דברינו - הם משפיעים גם על עצמנו. שכן כפי שאנו עשויים לפעמים להשתמש במילים כנשק כדי לפצוע אחרים, אנו יכולים להשתמש בהן באותה דרך כדי לפצוע את עצמנו. ובדיוק כשסכין או אקדח או כלי נשק דומה פוגעים בגוף, כך גם מילה זדונית, ארסית, שטנה, פוגעת בנפש.

עם זאת אנו מקפידים על פגיעות גוף - שכן לא רק שהם נראים וכואבים פיזית - הם גם יכולים להיות קטלניים. אבל האם מילים מסוימות לא יכולות לרצוח את הרוח?

במשלי המקרא נאמר לנו כי "מילה שנאמרה כראוי היא כמו תפוחי זהב בתמונות של כסף."

כיצד היו חיינו ומערכת היחסים שלנו עם הסובבים אותנו משתנים אם היינו מתחילים לחשוב במודע על המילים בהן אנו משתמשים? כיצד תשתנה תפיסתנו את עצמנו אם בחרנו בזהירות רבה יותר במילים שאנו אומרים לעצמנו?

כאשר אנו מזכירים לעצמנו את ההשפעה שיכולה להיות למילה יחידה, אולי אנו נוטים יותר לא רק לומר שעלינו לחשוב לפני שאנחנו מדברים אלא לעשות זאת בפועל.