זכר ראשוני
שלום, וברוך הבא! היה לנו עוד קצת שלג (וקרח) אתמול, ונראה שאולי נעשה יותר במהלך השבוע הבא. אני קצת נרגשת שאולי אשיג כאן קצת חורף השנה. ותוך כמה שבועות, ברגע שהטירוף בעבודה יירגע, אולי אפילו אוכל ליהנות מהחורף. סיר המרק כבר מקבל אימון (מרק תפוחי אדמה שמנת היום, אני חושב), וגם מכונת הלחם תעבוד קשה.

למרות עונת הקניות הפרועה, אני עדיין מנהל את זמן הקריאה שלי די טוב השנה. יש לי עוד כמה רומנטיקה לחודש דצמבר לקרוא, וזוג יותר מוכן לחלוק איתכם כאן. הפעם, יש לי את הזכר הקדום של סשה ווייט (אפרודיזיה). דרייק ווילר זקוק להפסקה מהעבודה והקצב הרגילים שלו, ולכן הוא פונה אל השממה ועיירה קטנטנה כדי לנסות למצוא מחליף. מליסה מונטרוז שומרת על סוד עצום שרק חברתה הטובה ביותר יודעת, אך כאשר דרייק מגיע לעיירה, וביתר דיוק לחנות הספרים שלה, יתכן שהיא מתקשה לשמור את הסוד ממנו. דרייק סקסי ויודע בדיוק מה הוא רוצה: מליסה. יש לו גם חשד שהיא המחלף שהוא מחפש. הבעיה היא שמישהו אחר גם כן צוד אחריה, וזו הסיבה שחברתה הטובה ביותר מתפתחת מתה, ומליסה ודרייק צריכים להבין מי אחריה. זה כבד על המין, קל מאוד על התעלומה, אבל בואו נהיה כנים: קוראים שמרימים ספרים בקו אפרודיסיה לא מרימים אותם למתח, אלא סקס למטה ומלוכלך. יש המון מזה כאן, יחד עם הרומנטיקה הקלה, אבל אף אחת מהדמויות האלה לא ממש תפסה אותי מספיק כדי לגרום לי להאמין בסיפור שלהן, או כדי להפוך אותו לשומר. והרזולוציה ממהרת להבהיר את האיש הרע, ולהשליך מחסום חדש בדרך הרומנטיקה שלהם. הוא הרוויח רק שלושה מחמשת החצים של קופידון.

יש המון רומנטיקה של ינואר למראה טוב שכבר נחתו על שולחני, ואני מצפה לחלוק אותם איתכם כאן בשבועות הקרובים. אבל עד אז, קריאה שמחה!