הכרת רעש בסביבתנו

• מאי 1, 2024

העולם שלנו מלא בצלילים שונים ואנחנו מאזינים כל הזמן לסביבה שלנו כדי לתפוס את אותם רעשים שיש להם משמעות עבורנו. לאחר שזיהינו כל צליל, אנו בוחרים אם לפעול או להתעלם ממנו.
מרתק לצפות ולחוות כיצד אנו עושים זאת. יש לי תענוג בקביעות שמרטף את הנכד הצעיר שלי והוא פשוט לומד לדבר ולזהות את הדברים בסביבתו. זה כולל האזנה לצלילי עולמו. לפני כמה ימים היינו בחצר האחורית ומשחקים כשהיה שאגה רמה. הוא נבהל, עצר והצביע, שאל מה הרעש. כשאמרתי לו שזה אופנוע במעלה הדרך וזה לא התקרב אלינו, הוא בחר להמשיך לשחק, תוך התעלמות מהרעש בשאר הזמן כשהאופניים עברו ליד ביתנו.
אז, התהליך שלו היה שמע - הוא שמע את הרעש; הזדהות - קיבל עזרה בזיהוי; ופעולה - מכיוון שהובטח לו שהרעש לא יפגע בו, הוא התעלם. בפעם הבאה שהוא ישמע כי רעש הוא יידע מה זה, כמה רחוק זה כנראה לא יבהל בידיעה שזה לא יפגע בו.

כאשר בשנת 2003 חזרתי לשמוע עם השתל הקוכליארי הראשון שלי, עברתי חוויה דומה. לא שמעתי הרבה צליל במשך 30 שנה ופעמים רבות נבהלתי מהרעשים בסביבה שלי. הצלילים לא היו בהכרח רועשים או מאיימים, אבל מכיוון שלא ציפיתי להם לא ידעתי מה הם. הייתי צריך לשאול את הסובבים אותי מה הרעש ופעם שזיהיתי אותו (ולעיתים קרובות התאימתי אותו לרעש שכבר הכרתי לפני שהתחרשתי), קטלגתי אותו בזיכרוני לעיון עתידי. ואז כששמעתי את זה או משהו דומה שוב, ידעתי מה זה, כמה רחוק זה יכול ויכולתי לקבל החלטה אם לפעול או להתעלם ממנו.

ככל שאנו נחשפים לרעשים נוספים בסביבתנו אנו מוסיפים את הצלילים הללו לקטלוג הרעשים שלנו ובכל פעם שאנחנו שומעים אותם אנו צולבים ואז בוחרים כיצד לפעול. שמיעה היא הרבה יותר מסתם שמיעת צליל. זהו השילוב של השמיעה הגופנית בפועל, ההכרה במה נשמע הצליל, אם לשפוט את המרחק, המיקום והכיוון, להחליט אם יש איום ולדעת אם עלינו לנקוט בפעולה או שאפשר להתעלם ממנו.

הוראות וידאו: הכרת מערכת התכנון - מוסדות התכנון הארציים (מאי 2024).