זכות לפרטיות
כתבתי כאן בעבר במאמר מוקדם יותר בנושא 'פרטיות'. תמיד הייתי אדם פרטי מאוד - אבל יש אנשים שם בחוץ שלא יכולים להבין את המשמעות של פרטיות, או שאני צריך לומר - הצרכים שלך לפרטיות, ולכן הם לא מראים יחס של כבוד או יחס לכבוד שלהם אדם אחר. ראיתי מקרוב היכן שכנה יכולה להתמרמר ולפעמים מתכוונת כאשר הם איבדו את המסע שלהם לגרום לך להתחתן, ללכת אחרי ההובלה שלהם - לגייס אותך לתפקיד שלהם, להבטיח שתעבור עם 'התוכנית' כפי שהם ראה לנכון. זוהי פלישה לפרטיותך.

נניח - קח לדוגמא שכנים. לכל מי שלדעתי יש שכנה שהיא כמו גברת קרביץ מהסדרה 'מכושפת'. היא כל הזמן מחפשת רכילות רעננה; כדוגמא, כאשר הייתי מנסה לכסח את הדשא שלי - ומיד השכן שלי היה מופיע ורץ על מנת לעסוק בי באיזה רכילות כשניסיתי לכסח את הדשא - הייתי צריך לעצור את המכסחת, לדבר במשך 30 דקות בערך באותו זמן איבדתי את הדחף שלי להמשיך לכסח את הדשא שלי. אבל, זה טריוויאלי לעומת מה שהתרחש מאז.

אני מאמין שיש לאדם מסוג זה חלל והם חייבים למלא אותו. לפעמים אתה הופך לאובססיה שלהם. יש לי שכנה כזו. אני קורא לה "העיר עירוני". ברגע שהיא מכירה את העסק שלך - בקרוב כל הסביבה. אני יודע ממקור ראשון כיוון שיצא לי להתייחס לאופנים הרכלניים שלה מלבד שבסופו של דבר הייתי הקורבן של הרכילות שלה.

כשעברתי לגור בפעם הראשונה, למרות שרציתי להרחיק מרחק זרועות משכני, השכנה האחת הזו לא התכוונה לסדר את סדר היום שלי, רק שלה. אז הייתי מיד בעמדת נחיתות, אבל אחרי שראיתי כמה מועילה היא - או רצתה להיות - בכל מה שקורה איתי, חשבתי שאולי זה לא רעיון כל כך רע להיות חברותי עם השכנה הספציפית הזו, כך הזמן שהתרככתי מהרעיון מכיוון שהיא הייתה כל כך מועילה ונראתה כל כך נחמדה. מעט מאוד ידעתי שקשורים בחוטים - גם אם סאבלימינליים.

ובכן, כמו שאומרים, עליכם תמיד לסמוך על האינסטינקטים של המעי שלכם. שלי מעולם לא טעו. תוך כמה חודשים עד שנה בערך, שמתי לב שזה לא משנה שמה שצריך להתפרש כלא מכבד או 'לחצות גבולות' לא תעמוד בשכני אם היא מתנגדת לכל מה שהיא מנסה לעשות - בכל פעם היא מרוצה, גם אם פירוש הדבר היה התקרבות בגבולותיי האישיים.

הייתי שם לב שהיא נתנה לכלב שלה להשתולל על הדשא שלי כמו גם על מדשאות שכנים אחרים והכלב היה עושה את העסק שלו ואז הולך הביתה. כשהייתי מכסחת את הדשא הייתי נתקל בערימות של קקי כלבים עליהם הודיתי לה. בניו יורק, שם נולדתי וגדלתי, אסור היה לך לתת לכלבך לרוץ לרכוש של אנשים אחרים - היית נוגד את החוק ולקבל קנס. הרגשתי כאילו היא מעיפה לי את אפה - או לכל הפחות, באדיבות נפוצה - אחרי הכל, היא הייתה ראש עיריית השכונה, או כך לפחות חשבה. במהותה היא הרגישה שהיא 'מעל החוק'.

הייתה מקרה שהיא ייעצה לי שבתה של האישה שהייתה בבעלותי את ביתי לפני באה לבקר אותה - ושאלה אם היא יכולה לראות את הבית שלי. אמרתי לה 'אם' הייתי בבית באותו יום מסוים, הייתי שמח לתת לה לראות את זה. אמרתי גם שאני אשאר בבית עד לזמן מסוים, אבל אז כנראה שאני יוצא. היא חזרה אלי ואמרה לא לדאוג לזה או למילים לשם כך. לקחתי את זה כי היא או שאבדה את הרעיון לקחת אותה לביתי - או שאם זה יסתדר בסדר, אם לא, גם זה היה בסדר. מעט ידעתי מה עומד לבוא.

הגיע היום ההוא - נשארתי בבית עד אולי שעת הצהריים - חשבתי שהאישה עומדת להגיע בסביבות השעה 11:00 בערב. בכל מקרה יצאתי אחר הצהריים. בהמשך כשהגעתי הביתה שכני ראתה אותי ושינתה אותי בצורה נונשלנטית שהיא לקחה את האישה שמסביב לבית שלי להסתכל דרך כל החלונות כדי שתוכל לראות איך נראה הבית שלי בפנים !!! לאחר מכן היא ייעצה לי "ידעתי שלא יהיה אכפת לך!" לא האמנתי - עדיין עד היום! (מה גם שהיא אמרה לי לא לדאוג יותר)

ואז הבנתי לאיזה חור עמוק נכנסתי. איזה מחיר הייתי צריך לשלם - האם היא ראתה את הנחמדות שלי בה כוויתור על זכותי לפרטיות שלי?

במקרה אחר שגאב טפח לי גם בפנים - זה היה מוקדם מאוד בבוקר קיץ אחד - התקרבתי לדלת הכניסה למקם מחדש את הממטר עם חלוק וכתונת הלילה שלי - ללא איפור, לא מוכן לתצוגה ציבורית - מעולם לא חושב הייתי נתפס במקרה הגרוע ביותר שלי - כשפתאום משום מקום אותו שכנה הגיעה מגרדת את שביל הגישה שלי ואמרה שהיא רוצה לדבר איתי - הייתי סוערת - כל כך נבוכה - עוד לא הכנסתי מברשת לשיער או לבושה או משהו - והיא המשיכה להתקרב - ניסיתי לרדוף אחריה בצורה הכי יפה שלא הייתי מציגה וביקשתי שהיא לא תתקרב - כל הזמן אמרתי לה שלא נוח לי לאנשים לראות אותי בבגדי הלילה שלי, בלי איפור , שום שיער לא מסורק - והיא כל הזמן התעקשה שזה 'בסדר' איתה !! הייתי ממש ממוית! אבל, הנקודה הייתה - זה לא היה בסדר איתי !!! זה הבועט - היא לא כיבדה את פרטיותי. סוף סוף היא נסוגה ולא הבנתי את זה רק הרבה אחר כך, אבל זה עורר את הוונדטה האישית שלה נגדי שהמשיכה עד היום.

מי ידע? לשכן הנחמד, המסייע, לכאורה, היה לה צד ארסי ונקמני.היא יצאה מגדרה להיות גס רוח ופשוט רגילה בעיניי (שוב ושוב) מאז אותו היום, שהפך לשנים - אפילו הרחיק לכת כדי להשפיע על משפחתה ועל רבים משכנותינו להתעלם ממני ! הם עוברים לידי אם אני בחוץ בנכס שלי - יום אחד בתה המתבגרת המריאה לרוץ ברגע שאמרתי לה שלום. החלק הגרוע ביותר הוא - ישנו מגרש סביב השכונה שלנו עם שכנים שנראים לכיוון השני בכל פעם שאני עובר ליד - אף פעם לא מנסים להכיר אותי - וכנראה שהשתמשתי במסע הצלב שלה או במשימה שלו כדי להפוך את חיי לאומללים ככל האפשר בעודי עדיין על הבלוק הזה. הם מתעלמים, הם נמנעים - הם הולכים אחריה. כל סיבוב שהיא שמה אירועים בינינו - הגיע מלשון שיש לה קצה גילוח.

עכשיו אני יודע מה פירוש המילה 'פריה'. אנשים כאלו מנסים ככל האפשר לגרום לך להרגיש מופחת, בלתי נראה. זה בטח נותן להם איזשהו סיפוק להיות כל כך אכזריים. זו עדות לי שהאישה הזו אינה האדם המסייע והנחמד שהיא מתיימרת להיות. היא עושה כל מה שהיא עושה למען המוטיבציה האנוכית שלה, תהיה אשר תהיה. יש לה סדר יום 'מוסתר' והיא באמת יכולה לתת תאנה עליך או על כל אחד אחר! פשוט אל תסתבך בצד הרע שלה!

המסר הסאבלימינלי שאימצתי ממנה הוא זה: 'זה החסימה שלי - אני פוסק כאן - הדברים יהיו איך שאני אומר והדרך שאני רוצה' - או, שלם את המחיר - רצח לדמויות.

בכל אופן אני רוצה להקליט ולהצהיר שבתחילת הדרך היא עזרה לי מאוד ועשתה כמה דברים נחמדים בשבילי - אבל מחיר ה"חברות "שלה התברר כמחיר גבוה מכדי לשלם - לא יכולתי לוותר על המלכות על פרטיותי. הייתי צריך להקשיב לצעיר שמכר לי את ביתי - שניסה להזהיר אותי - כשהוא מזכיר את שמה בסגירה - עד שאביו קטע אותו מלומר דבר נוסף - התעלמתי מאזהרתו והחלטתי לשפוט בעצמי. ובכן, אתה רואה איך זה הלך. שילמתי את המחיר.

אני תמיד תוהה - האם השכנים האלה לא מבינים מה זה פריק של 'שליטה'? אם היא לא פוסלת את דרכה, היא לוקחת את הגולות שלה, חוזרת הביתה, מתארגנת מחדש ומשפיעה עלייך השכנים האחרים, אותם היא תופסת כמפלגה הפוגענית. היא עושה זאת במיוחד עם השכנים שיש לה בכיס. היא מתכוונת להפוך את חייך לאומללים ככל האפשר. אין לשכנים האלה דעת משלהם? דברו על 'פוליטיקה משרדית' - זו 'פוליטיקה שכונתית'! מעולם לא היה לי שום כבוד לאנשים שאין להם מושג משלהם - שלא יקבלו החלטות משלהם.

אני יכול לשמוע את השיר "Harper Valley PTA" של ג'ני ריילי בראשי בכל פעם שאני נושא זה. "זה סתם עוד פייטון פלייס וכולכם צבועים של הרפר ואלי", כך הולך השיר. כמה נכון.

הדבר המצחיק הוא - ניגשתי לשכנה הספציפית הזו כמה פעמים בעבר והייתי אומר בבירור "אני יודע שאתה כועס עלי, אבל אני לא יודע למה" ... והיא לא הייתה אומרת לי למה - אין תגובה - היא פשוט התנערה מהנושא. ובכל זאת, שם היא - למעשה דיברה איתי - מדוע? בדיוק עבדתי על הרכוש שלי והסקרנות קיבלה את המיטב ממנה והיא רצתה לבוא לרכוש שלי כדי להשיג מה? הסקופ? - העובדות בזה? המחיר של זה? המידע עליו? לא משנה מה זה היה, זה היה משהו שהיא רצתה, כך שהיא הייתה מוכנה לשים את האומנים הרעים ואת הכוח שלה לצד הרגל - בזמן שהייתי אמורה להתעלם מכל ההיסטוריה שבינינו, שם היא הפכה אותי לקורבן להתנהגותה הנוראה!

כשאני חושב על כל הפעמים הרבות שהשכן הזה גרם לי לרעיון והתעלם ממני / התעלם ממני - פעמים רבות רציתי לנקוט בפעולה בכך שעורך הדין שלי שלח לה הודעת 'הפסקת ודאסט' (הכפשות והשמצת אופי) כמוניטין שלי אומר לי הכל. כדי ששכנה שתבייש את הגחמה שלה בגלל משהו מגוחך, גורמת לדמי לרתוח. אפילו לא התייחסתי למתרחש ברכוש שלי שהם גם חשודים ויחסיים לסיפור הזה; דברים שעברו על הרכוש שלי - עד כדי כך שבשלב מסוים התקשרתי והייתי בא למשטרה. כן, זה התחיל להיות יותר רציני ממה שמישהו יודע.

אני שונא להיות נושא החדשות הרעות - אבל לפי הספר 'הסוציופת הסמוך', ד"ר מרתה סטאוט אומרת ש -4% מהאוכלוסייה הם סוציופתים. זה יוסיף עד 12 מיליון מהם בארצות הברית. בדרך כלל כל אדם מכיר לפחות סוציופת או פסיכופת - בין אם מדובר בבוס, בן משפחה או שכן. קח מישהו כמו לאנס ארמסטרונג - אהוב פעם, שעכשיו מדברים עליו כסוציופת. החלק המרתק ביותר הוא שאנשים אלה נתקלים כל כך באנשים מקסימים ומקסימים. לזה אני מתכוון ל'זאבים בבגדי כבשים '.

ובכן, אני נהניתי מעצמאותי, חופשי מדאגה לקראת הצעד הבא שלה כפי שהיא התיישנה לי עכשיו. היא פשוט לא שווה את החמרה. כמו שאלכס אומר (לשעבר של 'עקרות בית מניו יורק') - "את ילדה רעה ואתה בתיכון!" אני חושב שדי מסכם איך אני מרגיש כלפיה (יחד עם השכנים האחרים שהסתדרו עם 'סדר היום' שלה) ואת התחבולות הילדותיות והמרקיבות שלה.

עכשיו אני מבין שגם אם היא הייתה רוצה לתקן איתי גדרות (אל תדאגי אני לא שוטה) - היא לא הייתה יכולה - מכיוון שהיא שרפה את כל הגשרים שלה והייתה גורמת לעצמה להראות כמו הפברנית שהיא מאז שהיא מכה אותי לשכנים - אז הייתה לה ביצה על הפנים שתמציא איתי. אז היא חייבת לשמור על התהייה הזו. "הו איזה רשת סבוכה אנו אורגים כאשר ראשית אנו מתאמנים להונות" ...

המוסרי לסיפור הזה הוא מבחינתי - שמור את זה בפשטות עם שכניך - 'שלום' ו'שלום 'לדרך החשיבה שלי, הוא המדיניות הטובה ביותר. אתה צריך לראות את אותם אנשים כמעט כל יום - וזה היה צריך אותך לשמור על כך קצר - ידידותי, לנופף שלום, שלום, מה שלא יהיה - אבל קצר. אני נגד קשקוש קפה. כולנו צריכים לעשות דברים טובים וחיוביים יותר בימינו. זכרו, 'ידיים סרק הן בית המלאכה של השטן.'




הוראות וידאו: מחקר בדקה- הזכות לפרטיות! (מאי 2024).