ריצה שקטה

• מאי 3, 2024

שלום, וברוך הבא! הרומנטות של מרץ מוכיחות קריאה מעניינת, חלקן טובות, חלקן לא כל כך, והכנסתי שקע גדול למדי בערימה זו. יש לי עדיין כחצי תריסר לקרוא, אם כי לא כולם ימצאו את זה כאן. כל מי שלא ידרג סקירה מלאה יופיע במקום בפורום.

הפעם, יש לי את האובסנס הרומנטי החדש ביותר של ברברה פריטי, Silent Run (אוניקס). שרה טאוקר מתעוררת בבית החולים, בלי שום מושג איך הגיעה לשם, או אפילו מי היא. ואז ג'ייק סנדרס מגיע, וטענותיו מציירות אותה באור לא מחמיא למדי. נראה שהיא נעלמה לפני חודשים עם בתם, והוא מחפש אותם מאז. אבל לשרה אין את בתם איתה, לא זוכרת אם התינוקת הייתה במכוניתה בזמן שהיא עשתה את התאונה שלה. ונראה שג'ייק רק יחזיר את בתו לעבודה עם שרה כדי להחזיר את זיכרונה, לחזור על צעדיה במהלך החודשים והשבועות האחרונים. ג'ייק חשב שהם היו מושלמים יחד, עד היום ששרה וקיטלין נעלמו ללא עקבות. הוא לא רוצה עדיין לדאוג לשרה, אך כאביה נוגעים בו למרות מיטב מאמציו. מישהו עוקב אחר שרה, והם לא יפסיקו בשום דבר כדי להשתיק אותה לעד, אפילו לפגוע באלה שהיא אוהבת, באלה שעזרו לה בדרך. זו משימה קשה, להחזיר את הריצה בשווי של חודשים, כשאינך יכול אפילו לזכור מי אתה באמת, וזו רק אחת המכשולים ששרה מתמודדת איתה. בכל סיבוב, מישהו שם, מוכן להרוג אותה, מנסה להרוג אותה, והיא לא יודעת למה. אבל לאורך הדרך, היא וג'ייק מתאהבים שוב ושוב, אם כי אף אחד מהם לא חושב שזה יכול להסתדר. יחד עם מתח המרדף, יש כאן רגשות סבוכים, המגבירים את הסיפור ואת ההנאה של הקורא ממנו. Freethy זה נהדר בזה, וזו בדיוק הסיבה שהיא קנייה אוטומטית עבורי. הלוואי שהיא כתבה מהר יותר, כך שלא היינו צריכים לחכות כל כך הרבה זמן בין ספרים שמובטחים להיות שומרי. זה הרוויח ארבעה וחצי מחמשת החצים של קופידון.

עד הפעם הבאה, קריאה שמחה!