דרומית מגראנדה מאת ג'רלד ברנן

• אַפּרִיל 27, 2024

דרומית מגראנדה הוא אחד מסיפורי החיים החדשים המוקדמים בשנות השלושים של המאה הקודמת והתגורר ברנן הצעיר בכפר הררי כפרי מאוד בשולי הדרום של סיירה נבדה באנדלוסיה.

ביקורו הראשון בספרד היה בשנת 1919 לאחר שנטרל, והמחשבה היחידה שלו הייתה שספרד הייתה ככל הנראה המדינה הים תיכונית הזולה ביותר לגור בה ולכן יכול היה לחיות שם יותר על הכסף שהיה ברשותו. מטרתו הייתה להקדיש כמה שנים לקריאת הספרים שצבר וליהנות מזמן פנאי כל עוד הכספים שלו נמשכו.

כשהגיע לצפון ספרד הוא הלך ולקח את הרכבת למטה לדרום שם, מתוך התבוננות במפה, הוא חשב שבין הסייראס לים יהיה מקום טוב לצוד בית להשכרה - האלפוג'אראס היה שלו יעד.

בשנים 1920-1934 התגורר ברנן בייגן בערך 6 שנים, אחד הכפרים העניים ביותר באלפוג'אראס. הוא מספר את סיפור חייו היומיומיים בקרב תושבי הכפר המקומיים והעניים מאוד, מראה לנו את הקשיים והתלאות שאנשי התקופה התמודדו איתם.

עיקר הספר הוא סיפורו על פסטיבלים, חיה עממית, דמויות מלאות חיים ומסורות. זה תיאור מרתק של איך חיו עניי היום, שבלעדיה לא היה להצער חסר ידיעתנו בהיסטוריה הספרדית והבנתנו.

ברנן לוקח אותנו גם לחקירותיו באזורים אחרים באזור, הוא מעביר לנו שיעור ארכיאולוגיה והיסטוריה על האזור ומציג בפנינו את מבקריו וחבריו ליטון סטראצ'י, וירג'יניה וולף, דיוויד גרנט ורוג'ר פריי.

הספר הוא מעט סיר מעורב אך מקריא קריאה מעולה, מעניינת וחינוכית. ברנן בוודאי השיג באותה תקופה את החינוך שרצה ובאופנים רבים יותר מאשר רק לקרוא את אוסף הספריה שלו.

תיאור זה של ספרד הכפרית בשנים שלפני מלחמת האזרחים הוא קריאה חובה לאוהבי ספרד, זו האוטוביוגרפיה הראשונה שלו ותיאור מרתק על אורח חיים מזמן.

ברנן המשיך לכתוב כמה ספרים נוספים על ספרד וההספד שלו ב"טיימס "הגדיר אותו כ"סופר מחונן שמיטב ספריו נבעו מעיסוק חייו בספרד ומהבנת דרכיו."

חלל מוגדר על המדף שלי שמור לספר זה, הוא יכול לטבול בו.


אשתו של ג'רלד ברנן, גמל וולסי, כתבה את הנוקב ממלכתו האחרת של המוות

דרומית מגראנדה