להישאר ברגע

• מאי 4, 2024

"בעומק החורף למדתי סוף סוף שיש בתוכי קיץ בלתי מנוצח." (אלבר קאמי)

ישנם מקרים בחיינו (רבים, אולי) שנשארים איתנו כל החיים. בין אם חיובי ובין שהוא שלילי, מפגשים אלה משפיעים ומשתלבים בתוך נפשנו. עם הזמן הרגעים הללו משתנים ומתפתחים.

היהדות מלמדת אותנו שרגע כאן, ורגע נעלם. כל מה שקורה בחיינו יכול לשמש כשיעור חשוב לעודד צמיחה וליצור שינוי. הרבה ממה שהתורה מלמדת אותנו לעשות כאן בעולם הגשמי מחזיקה את ייעודה האמיתי בעולם הרוח. ובסופו של דבר, כפי שמוצג בסיפור זה מאת שלמה המלך, נאמר לנו להישאר ערים לאורך חיינו ולחבק כל רגע. הסיפור הולך כך:

ממלכתו של שלמה המלך הייתה הרמונית, בחלקה, מכיוון שהיה לו משרת שתמיד עשה בצורה מושלמת את מה שהמלך ביקש ממנו לעשות. עד מהרה קינאו משרתים אחרים וההרמוניה הופרעה. כדי להשיב את ההרמוניה, החליט המלך להקים מצב בו משרתו הנאמן ייכשל.

המלך הזעיק אותו ואמר, "הייתי רוצה שתמצא לי טבעת, שכשאתה מאושר ואתה לובש אותה, אתה נהיה עצוב ואם אתה עצוב ושמם אותו, אתה הופך מאושר."

"אין בעיה," אמר המשרת, "יהיה לי לך את זה בעוד כמה ימים."

"לא, לא, לא," השיב המלך, "פסח נמצא כמה שבועות משם. הייתי רוצה שתציג את זה בסדר הראשון. "

"בסדר גמור." כאשר הוכח כי החיפוש המקומי לא הצליח, ארגן המשרת קבוצות חיפוש - אחת מצפון, אחת מדרום, אחת ממזרח ואחת ממערב. הוא אמר לכל קבוצה לשאול את כל מי שנתקלו בהם אם הם שמעו על טבעת כזו או שהם יודעים איפה הוא יכול להשיג אחת. חברי מפלגת החיפוש שלו חזרו בשום דבר.

המשרת החל להיכנס לפאניקה והגביר את מאמציו שלו. עד מהרה, זה היה יומיים לפני ליל הסדר. המשרת היה נסער ומדוכא. איך הוא יכול לאכזב את המלך? הוא תמיד מילא את בקשותיו בקלות ובמהירות. המשרת שוטט ברחובות ירושלים ומצא את עצמו בשכונות העוני של העיר.

כאן ראה חנות תכשיטים קטנה. הוא חלף על פניה, די נטוש, אך פנה לאחור. "מה יכול להיות שאצטרך להפסיד?" הוא חשב בקול רם. הוא נכנס וסיפר לתכשיטן את מה שהוא מחפש.

"בטוח! בטוח!" אמר התכשיט, "אני יכול ליצור טבעת כזו." הוא חפר במגירה מלאה בתזמורות וצמידים ושרשראות ומה לא. הוא שלף טבעת וחרט עליה משהו והושיט אותו למשרת. משרת המלך אפילו לא יכול היה להביט בזירה. הוא הכניס אותו לכיסו ויצא.

כשהלך כשהוא תלוי נמוך, המשרת קיווה שהמלך ישכח את בקשתו משבועות לפני כן. בליל הסדר המשרת היה עצוב ואומלל. המלך, עם חיוך ענק על פניו, קרא את המשרת להציג את הטבעת.

"קיבלת את הטבעת?" שאל המלך.

"אני מקווה שכן", ענה המשרת.

"טוב, תן את זה כאן," אמר המלך באומץ.

המשרת העביר בהיסוס ובדאגה את הטבעת. המלך שם את זה, הביט בו ו - מייד - החיוך נמחק מעל פניו. המשרת, כשראה את מצב הרוח של המלך, החל לחייך.

על הטבעת, צורף התכשיט את המילים gam zeh yavor, כלומר "גם זה יעבור".

כשאדם נמצא בעיצומם של הרס או תהפוכות, זה מאתגר להכיר בכך שהרגע יחלוף. אחד עדיין לא מוכן לצמוח מההוויה, ללמוד ממנה, להשתנות ממנה ולעבור ממנה. אבל, אם לא, אנו נישאר תקועים.

לאפלה שלנו יש פוטנציאל להוביל אותנו אל האור. למרבה הצער, בלי חושך, אפילו לא היינו מכירים את האור. זה בשום אופן לא מספק לנו תשובות לאותם רגעים, אבל זה כן נותן לנו סיבה להתקדם, להתגבר ולגלות שוב שמחה. זה גם מזכיר לנו להישאר ערים ברגעים עוצרי הנשימה ולשים לב לכל מה שביניהם.

העולם מלא סבל, הוא גם מלא להתגבר עליו. (הלן קלר)

הוראות וידאו: יונתן קדם - איך להישאר רגועים בכל מצב ? (מאי 2024).