מבט מקרוב על האגירה
בדרך כלל יש לי רגשות מעורבים בנוגע לתכניות טלוויזיה העוסקות בארגון, מכיוון שהם נוטים להציג תמונה מעט (ולעיתים באופן קיצוני) לא מדויקת של מה שנדרש כדי להתארגן ולהתארגן. אז הייתי קצת סקפטי לגבי "Hoarders", מופע חדש בן שעה בערך A&E על סיירים כפייתיים, שנאבקים הרבה יותר עם חוסר ארגון מאשר אחרים. עם זאת אני שמחה לדווח כי בהתבסס על הפרק הראשון של התוכנית, נראה שהוא מחויב להציג דיוקן ריאליסטי של מה שמאחורי התנהגותם של הסוכרים ומה שנדרש כדי להתגבר על האגירה.

בהשראת התוכנית, השבוע אני רוצה לשתף אתכם בכמה עובדות על אגירה, להפיג כמה מיתוסים ולהציע כמה משאבים אם אתם או מישהו שאתם מכירים נאבקים עם אגירה.

מה זה אגירה?
מניסיוני, יש לא מעט בלבול באשר לאחסן זה (ואיננו) ומי מתאים לאגף. היו לי לקוחות פוטנציאליים שמתארים את עצמם כמגונים מכיוון שהיו להם קומץ קופסאות שלא נפרקו ממהלך לפני כמה שנים אחורה, או בגלל שהיו להם כמה ארונות דחוסים ובלתי מאורגנים במיוחד.

הדבר החשוב ביותר לדעת על אגירה הוא שזה עולה על מעבר לא-ארגון. לדברי ד"ר רנדי פרוסט, פרופסור לפסיכולוגיה במכללת סמית 'ומומחה לאגירה, "אגירה כפייתית היא רכישה ואי-השלכה של חפצים שנראים חסרי תועלת או בעלי ערך מוגבל. התנהגות זו שכיחה למדי, ורק הופך להפרעה קלינית כאשר ההתנהגות או העומס שנוצר מציגה בעיות בחיים. "

מכשולים אינם רק חבילות או אנשים שיש להם כמה דברים רבים מדי; הם אנשים, לעתים קרובות עם סוגים שונים של בעיות בריאות הנפש, המרגישים צורך (או כפייה) לאסוף ולהחזיק בדברים שאין להם כמעט כל ערך, החל מכיסות בקבוקים לעיתונים ישנים ועד צינורות למשחת שיניים ריקות לבגדים. המחשבה להיפטר מדברים שלהם, או לא להכניס עוד דברים, יכולה להיות כואבת מבחינה פיזית לאגרים.

במה האגירה שונה מאי-ארגון?
באופן כללי, כשאני עובד עם לקוח, אנו עוברים סדרה של שאלות בשלב המיון וההשבתה של הפרויקט שלנו כדי לקבוע מה הלקוח באמת רוצה להחזיק ממה ומה היא מוכנה להרפות. בעוד שחלק מההחלטות הללו יכולות להיות מאתגרות מאוד, רוב הלקוחות מסוגלים להגיע למסקנות הגיוניות לגבי הסיבה שהם עושים או לא בוחרים לשמור על משהו. הם עשויים להבין, למשל, שהמידע בערימת העיתונים שהם שמרו לא מעודכן וכי הם יכולים להיכנס לרשת אם הם רוצים לחקור מאמרים בעבר. או אולי הם יחליטו שאין סיבה טובה להחזיק בערכת התבשילים הנוספת שהם לא השתמשו בהם בכמה שנים (ומעולם לא אהבו מלכתחילה).

שרשרת לוגיקה זו אינה יעילה עבור אגרים, אשר מיומנים מאוד למצוא תירוצים (לעצמם ואחרים) מדוע הם צריכים לשמור על הרבה ממה שהם אספו, ויכולים למצוא את זה באמת מתייסר אפילו להרהר להיפטר. מכל רכושם, לא משנה כמה הם חסרי תועלת או חסרי ערך.

יתרה מזאת, עבור מטפלים רבים, רכישה ושמירה כפייתית הם מאבקים ארוכי טווח עם שורשים פסיכולוגיים עמוקים, ואילו אי-ארגון "מצבי" נפוץ יותר נובע לרוב מאירוע מסוים או שינוי בחיים, כמו מעבר דירה, החלפת מקום עבודה, נישואין או גרוש, להביא ילד לעולם לעיתים קרובות ניתן לכבוש את חוסר ההתארגנות במצב על ידי פינוי מה לא צריך, הצבת מערכות חדשות ופיתוח הרגלים לתמיכה במערכות אלה. אגירה דורשת טיפול אינטנסיבי יותר.

מה הטיפול באגירה?
בגלל המרכיב לבריאות הנפש באגירה כפייתית, קריטי כי הטיפול באגירה כרוך בעבודה כלשהי בתחום בריאות הנפש, בדרך כלל כרוכה בטיפול, ובהתאם לחומרת הסוגיות הפסיכולוגיות שעומדות בפני כל סייף, ואולי גם כולל תרופות. אנשי מקצוע רבים בתחום בריאות הנפש העובדים עם אגודות משתפים פעולה עם מארגנים מקצועיים, ומעניקים ללקוח גם תמיכה פסיכולוגית וגם סיוע של מארגן שיכול לעזור בעבודה המעשית. זה ידוע כטיפול שיתופי.

בפרק הראשון בסרט "Hoarders" של A&E, שני הנושאים שהופיעו - זוג צעיר מלואיוויל שנמצא בסכנת שילוחם של ילדיהם בגלל מצב ביתם, ואישה במילווקי האוחזת באוכל והיא בסיכון פינוי - קבל תמיכה בבריאות הנפש בנוסף ליומיים של עבודה אינטנסיבית עם צוותי מארגנים. זה אחד הדברים שאני הכי אוהבת בתכנית: היא לא נרתעת מלהראות עד כמה מעורב התהליך של עזרה לאנשים להתגבר על האגרה.

היכן אוכל למצוא עזרה?
עמוד הטיפול באתר Hoarders מציע קישורים לארגונים המציעים תכניות טיפול באגירה. ל- NSGCD (קבוצת המחקר הלאומית בנושא אי-ארגון כרוני) יש מדריך של מארגנים מקצועיים ואנשי מקצוע נלווים אשר מתאמנים בעבודה עם אגרים.בנוסף, בערים וקהילות רבות יש אגודות לבריאות הנפש המציעות תכניות טיפול וקבוצות תמיכה לאוכרים.

אני ממליץ לך לבדוק פרק של "Hoarders" (תוכלו לצפות ברשת). אני מקווה שההצגה ממשיכה להציע תיאור מאוזן של האתגרים שעומדים בפני האוכרים, ואני מקווה שהיא מעוררת השראה בקרב אנשים שנאבקים באגירה - או שמכירים אחרים שעושים - לבקש עזרה.

הוראות וידאו: מבט מקרוב - סיפור הגבורה בפיגוע הטרקטור בירושלים | צה״ל (מאי 2024).