סיפור אמיתי להפלה

• אַפּרִיל 27, 2024

בשורה זו של כתיבה, לפעמים אנשים בוטחים בך בסודות שהם לא היו מספרים לחברים הכי טובים שלהם. כיבדו אותי והושפלו כשטרייסי * סיפרה לי על ההפלה שלה וזה תופעות לוואי נוראיות. היא ביקשה שאשתף אותו איתך. (לא כלולים פרטים גרפיים).

החוויה של טרייסי

לפני שנים, כשהייתי בן 19 והחבר שלי, ביל *, היה בן 27 נכנסתי להריון. יצאנו כבר כמעט שנה ומדברים על נישואים. ההריון היה הלם מוחלט עבורי - עשיתי שני בדיקות כדי להיות בטוחים וגם אז לא ממש יכולתי להאמין בזה. הייתי עצבני לספר לביל, אבל שיערתי כי מכיוון שתכננו להביא ילדים בעתיד, זה יהיה בסדר בסוף.

זה עתה ירד שלג, כך שהכבישים היו מעט גרועים באותו לילה כשקראתי לביל לדירה שלי לספר לו. הוא איחר להגיע לשם בגלל הקרח. כשהוא נכנס היה לו מבט מצחיק בעיניו, וידעתי שהוא יודע. איכשהו העליתי אומץ לספר לו. אני עדיין לא זוכר את כל הדברים שנאמרו באותו לילה. צעקו המון. אני זוכר את ההלם שהוא כל כך כועס עלי, כמו שנכנסתי להיריון בכוונה. אותו לילה הסתיים כשהוא אמר לי שהוא לא רוצה את התינוק, אם זה היה שלו (שזה היה) ואני דבקתי בזרועו, מתחננת שיישאר. הוא כמעט גרר אותי מהדלת הקדמית כשיצא.

במשך כמה שבועות התקשרתי אליו וניסיתי לדבר על הדברים, בעיקר קיבלתי רק את המשיבון שלו. יום אחד קיבלתי חבילה בדואר מלאת חפצי וכמה מתנות שנתתי לו במהלך השנה ביחד. התקשרתי אליו וגיליתי שהוא ניתק את מספר הטלפון שלו. אחר הצהריים התקשרתי לחבר שלי לחדר שייקח אותי למרפאה מקומית.

כשהגענו למרפאה הייתי צריך לשבת בחדר המתנה עם עוד 6 נשים צעירות מאוד למראה מפחד. רובם היו בגיל הקולג ', אך אחת נראתה שהיא בת 13 או 14. התאפקתי בדמעות מה שידעתי שאני עומד לעשות. לאחר מילוי עמודים של טפסים רפואיים, נקראתי לחדר ייעוץ.

האישה בגיל העמידה שייעצה אותי הייתה ידידותית מאוד, אבל הייתה לי הרגשה שפשוט נקראתי לשטיח עם הבוס שלי. לפגישה הייתה נשמתת שאינה מסתייגת. הייתי שם כדי לקבל ייעוץ, אבל רק שנים אחר כך הבנתי שזה יותר מגרש מכירות. כששאלתי על אפשרויות שאינן הפלות, הנושא תמיד הוחזר לחופש שמגיע לי, ולתת לילדי העתידיים חיים טובים מכיוון שלקחתי את הזמן לשפר את עצמי קודם. היה ברור שהיא אמרה לי שזה לא הזמן להיות אמא, ואם הייתי מנסה הייתי נכשל להחריד. האמנתי לה.

שילמתי עם כרטיס אשראי והתחלתי את תקופת ההמתנה של 24 שעות. בגלל תזמון הפגישה שלי, הייתי צריך לחכות כ 36 שעות עד שזה ייעשה. הייתי צריך לישון על ההחלטה שלי במשך 2 לילות. זה היה כל כך גרוע שישנתי כשלוש שעות בכל לילה. כשניסיתי לישון התפללתי ונפרדתי מהתינוק שלי. למעשה היו לי הרבה שיחות איתה. (קראתי לה אשלי.) העמדתי פנים שאני יכול לחוש את בעיטה שלה (למרות שזה היה מוקדם מדי) ושהחבר שלי היה בחוץ בשוק הפתוח 24 שעות ביממה וקנה לי גלידה לצורך התשוקה שלי. כשהתעוררתי המציאות פגעה בי.

הלכתי למרפאת ההפלות באותו בוקר. הכניסו אותי לחדר קר רק עם חלוק ושמיכה דקה. הייתי לגמרי לבד כי השותף שלי לחדר נאלץ להישאר בחדר ההמתנה. לאחר זמן רב האחות נכנסה והחלה תרופת הרגעה IV. זה אכן הרגיע אותי וחימם אותי קצת. כשהרופא נכנס (זו הייתה הפעם הראשונה שפגשתי אותו) הוא ניסה כמה בדיחות חלשות להרפות אותי ואז הסביר שאני הולך להרגיש קצת משיכה בבטני התחתונה. האחות עמדה לצידי והחזיקה את ידי בתהליך. זה היה יותר כואב ממה שאמרו שיהיה, אבל הלכתי כמה שעות אחר כך. אחרי שהגישו לי מיץ ועוגיות, הרגעה שלי התבלה והם שיחררו אותי עם הוראות רפואיות.

לא בכיתי בדרך הביתה, פשוט הרגשתי קהה. לאחר מכן החלו הסיוטים. חלמתי על מה שעשיתי ועל החיים שפספסתי. אם אתה שם לב שאני לא מדבר הרבה על הרגשות שלי לגבי התינוק, זה בגלל שזה כואב מדי. אני יודע שהרגתי את התינוק שלי, ולפעמים אני אפילו לא יכול להסתכל במראה.

עברתי קבוצת תמיכה, ואני יודע שאלוהים סלח לי. אבל התוצאה תמשיך להתקיים. אני לעולם לא אוכל להחזיר את זה. התינוק היקר שלי נעלם מכיוון שקיבלתי את ההחלטה להפסיק את ההיריון. בבקשה, אני מתחנן אל תעשה זאת לעצמך ולילד שלך. אני אחבק את התינוק שלי בשמיים, אבל יש לך הזדמנות לחבק את התינוק שלך כאן על האדמה.

* שמות השתנו כדי להגן על הפרטיות

הוראות וידאו: הפלות חוזרות: מה שצריך לדעת (אַפּרִיל 2024).