התעללות בבעלי חיים ואלימות במשפחה
אין דבר שכולו סוחף את לבו כדי לפחד מהשיבה הממשמשת ובאה של בן / בת זוג או הורה בבית. קורבנות רבים מנסים להפוך את הבית כמה שיותר נקי, מזמין ונטול מתח, בתקווה ששום דבר לא יעורר התקפה פוגעת מצד התוקפן. רבים יותר מנסים למצוא דרכים להפוך את עצמם לבלתי נראים. החוט השכיח ביותר בקרב הקורבנות הוא הניסיון ליצור אווירה שיש בה אוויר של דממה.

עשרות שנים של מחקר מראות כי בעלי חיים ממלאים תפקיד מרכזי בסיוע לקורבנות לשמור על תחושת שיווי המשקל. עם זאת, מחקרים גם מצאו כי קיום בעלי חיים במשק בית פוגע הוא חרב פיפיות. קורבנות רבים של תקיפה ביתית רואים בקבלת בעלי חיים לביתו על ידי התוקפן אינדיקציה לעדינות בתוך המתעלל, בטנה כסופה סביב אותו ענן כהה ועמוק. מרבית הקורבנות אינם יכולים להבין כי החיה יכולה לשמש כמנוף נגדם. הקשר האנושי-בעל-חיים הוכיח את עצמו כמפתח מרכזי ליציבות הרגשית של הקורבנות. מחקרים מצביעים על כך שיותר מ -70 אחוז ממקרי ההתעללות המדווחים הסתמכו מאוד על חיה מלווה כמקור לנחמה וחיבה. למרבה הצער, 75 אחוז מכל מקרי אלימות במשפחה שנחקרו ציינו כי התעללות בבעלי חיים הייתה קיימת במשק הבית.

תוקפנים בדרך כלל מאפשרים לחיית מחמד להכנס לבית כגורם מניפולטיבי כדי להגדיל את רמת הסבל האנושי. מעשים של התעללות בבעלי חיים נועדו להפגין את יכולתם להתמודד עם בני המשפחה המיוסרים, או כאמצעי לשלוט במצב, מכיוון שרוב הקורבנות רואים את חיות המחמד שלהם כבן משפחה מוערך וישמרו על פיהם במאמץ להגן עליה. נערכו סקרים כדי לחקור מדוע נשים המתינו כל כך הרבה זמן לקחת את ילדיהן ולחפש את ביטחונו של מקלט להתעללות. יותר ממחצית הצהירו שזה בגלל שהם לא רצו להפקיר את החיה שלהם וחששו לשלומה. בעוד שהנתונים האלה מדאיגים ומרגיזים, זה סיפק משוב בונה.

נשים שלא יכלו להביא את חיית המחמד המשפחתית שלהן התמודדו עם נטישת החיה, הבאת החיה לירה או שהייה בבית. ההשלכה של תגלית זו הייתה שנשים רבות לא היו נוטשות את החיה עד אשר מתמודדות עם נסיבות מסכנות חיים. מידע זה החל מהפך בתוכניות טיפול במקלט חבוטים בארצות הברית, שהביא לשינוי מדהים בתפיסת ההתעללות במשפחה. בתחילה נפתחו ארבעה מרכזים שקיבלו חיות מחמד משפחתיות. אזורים אלה הראו עלייה כמעט מיידית בפעילות. התגלה שנשים נוטות יותר לקרוא פי 11 לרשויות על התעללות בבעלי חיים, בילדים ובבית כדי לעצור את התוקפן.

האגודה האמריקאית להומאנים הקימה את מקלטים לחיות מחמד ולנשים (PAWS) (800-227-4645), והחברה ההומנית יזמה את תוכנית Safe Haven for Animals. ארגונים אלה ממשיכים לעשות צעדים כבדים בכדי להרחיק את קורבנות ההתעללות וחיית המחמד שלהם בדרך של פגיעה, בכך שהם מציעים אלטרנטיבות פרודוקטיביות ובטוחות במקרה שבמקלטים מקומיים עדיין לא מצוידים בכניסה לחיות. הדבר נעשה באמצעות מאמצים שיתופיים מוצלחים עם סוכנויות למניעת אלימות במשפחה כדי להציע טיפול בחיות מחמד לטווח הקצר והארוך מבלי שהפחד יניח את החיה או יסבול התעללות נוספת. בכל שנה מצטרפים עוד מקלטים, וטרינרים, קבוצות הצלה ובתי אומנה לתנועה זו כדי לשים קץ לאלימות במשפחה ולהתעללות בבעלי חיים. מאמצים אלה גם אפשרו להקים בסיס נתונים של שימוש לרעה בחיות מחמד. זהו משאב מועיל כאשר יש חשדות להתעללות במשפחה, מכיוון שרוב המתעללים בבעלי חיים פוגעים גם באנשים. אנשים שמוצאים את האומץ לדווח על שימוש לרעה עוזרים להפוך את הרשימה הזו לשלמה יותר. בתורו, מידע זה מסייע לתמוך בפעולה משפטית ובחקיקה חזקה יותר.

עבור אנשים בארצות הברית שיש להם שאלות, חששות, או המבקשים עזרה בבעיות התעללות במשפחה, צרו קשר עם המוקד הלאומי לאלימות במשפחה 1-800−799 − SAFE (7233).

הוראות וידאו: טיפול באלימות ותוקפנות, חשיפת ילדים לאלימות, אלימות במשפחה (מאי 2024).