חותמות מעוותות
השימוש בחותמות חותכות יש היסטוריה ארוכה אך פחות מכובדת בארצות הברית. Bisect מתייחס לבולים שנחתכו בחלקם, לרוב במחצית, אך גם לשברים אחרים, ומשמשים באופן רשמי לערך היחסי של הבול.

כדוגמה, אתה יכול לחתוך חותמת של שני סנט לשניים ולהשתמש באחד מהפיסים כחותמת של סנט. כשנגמרו מלאי של בול מסוים, מנהלי הדואר נהגו לרוב לחתוך חותמות גבוהות יותר לחצי, אנכית או באלכסון, ובכך ייצרו שני בולים שכל אחד מהם מייצג מחצית מהזרם הראשוני. אפילו הציבור התחיל לפעול בזמנים שונים בהיסטוריה.

בתקופות קדומות יותר, הרבה בולים שנמצאים בחלקם הקדום מוצגים בקטלוג המתמחה של סקוט של בולים וכיסויים של ארצות הברית. לאחר 1879, אין רשימות לחותמות שנמצאות בחלקם הקדום. זה לא אומר שהם נעלמו, הם נאסרו על פי תקנות הדואר.

אחת הסיבות לאיסור היא שקל יותר מדי לחתוך ביניהן חותמת שהייתה ביטול שלא כיסה את כל הבול ואז נעשה שימוש חוזר בחלקה הלא מבוטלת כדואר תקף על מעטפה חדשה. הייתה תקופה בה בוטלו רשמית חותמות חותמות.

חוק שירות הדואר מיום 28 בפברואר 1925 הגדיל את שיעור האותיות של המחלקה השלישית ממאה לאחד וחצי סנט, החל בתאריך 25 באפריל 1925. זה היה המוטיבציה להנפקה של הסנט החצי נתן הייל בול ב- 4 באפריל 1925.

איש אינו יודע באיזו מידה או במהירות הופצו חותמות אלה. מה שניכר מאוד הוא שהם לא הגיעו למשרדי הדואר הקטנים באמת בזמן לתאריך ה- 25 באפריל 1925. כדי לעזור לענות על הצורך בבולים, הועמדו עודפי המניות של מעטפות בנימין פרנקלין בסנט אחד וחצי. כמה מאנשי הדואר נאלצו לאשר את השימוש בחותמות חותכות או להתעלם בשקט מהשימוש בהם.

חלקיקים רבים ומפוצלים שווים יותר מהבולים מהם נחתכו. לחותמות חותכות אלה יש ערך "אמיתי" רק כאשר החלק החתוך עדיין מודבק על המעטפה המקורית, או חתיכה שעדיין מציגה את סימני הדואר, שכן אחרת לא ניתן לאשר כי החיתוך למעשה שימש באופן רשמי כפיצול ולא סתם בול שנחתך לשניים מסיבה אחרת או שימוש אחר. אספנים רבים מתמחים באיסוף בולים ביסקטיים.

הוראות וידאו: אונסק''ו וישראל - מי מנצח? הרב זמיר כהן (עם כתוביות בעברית) (אַפּרִיל 2024).