חג המולד בצרמט

• אַפּרִיל 27, 2024

חשבו על שוויץ ומה נובע לכם? שוקולד. היידי. שוקולד. פונדו. שוקולד. המטרהורן.

המטרהורן הוא דימוי איקוני של שוויץ, וזה גם היה משהו שבעלי תמיד רצה לראות. האם צריך סיבה משכנעת יותר לבקר בשוויץ? אז החלטנו לבלות את חג המולד שלנו בכפר צרמט ולראות את ההר.

בזכות מערכת הרכבות השוויצרית היעילה להפליא, קל מאוד להגיע לכפר האלפיני הזה. משדה התעופה בציריך תוכלו לעלות על רכבת כמעט לכל מקום בארץ. כדי להגיע לצרמט, מרחק של כארבע שעות רחוק, נדרשו רק 2 שינויי רכבת, האחד בבריג והשני בוויספ. בוויספ עלינו על מסילת הברזל שתוביל אותנו אל הכפר דרך רכבת אדומה וחמודה ואורכה רק שתי מכוניות.

צרמט עשויה להיות אחת מהעיירות הראשונות המודעות לסביבה בכל שוויץ. אין מכוניות או אוטובוסים אסורים בכפר. אז ברגע שתעלו מהרכבת תוכלו ללכת למלון שלכם או לקחת עגלה חשמלית או מזחלת רתומה לסוסים אל המלון שלכם. בלי כלי רכב הדבר הראשון שיכה אותך הוא השקט.

אנחנו לא גולשים. אנחנו לא סנובורד. אנחנו לא מטפסים על הרים ואפילו לא מטיילים. אז מדוע טסנו כמה אלפי מיילים למקום הזה? כי זה שם!

התצפית הראשונה שלנו על ההר לא תגיע רק למחרת בבוקר. ירדנו בעדינות כשהגענו, כיסוי הענן העלה כל נוף אפשרי. כאשר קרני השמש המוקדמות העיפו מבט אל חלונות המלון שלנו, הלכתי לראות את הנוף. בצעקה פחות עדינה של "אתה צריך לראות את זה!" הזדעזעתי את בעלי ער. הוא סלח במהירות על הצעקה שלי כשגם הוא הציץ את פסגת המטרהורן, והזהיב בשמש של הבוקר המוקדמת. בבת אחת ידעתי על מה כל המהומה, זה היה ויסטה מפואר, אחת שווה בהחלט את כל הגלויות שהודפסו בשמה.

בהמשך חופשתנו המטטרהורן תמיד הייתה איתנו, והגיעה בין העננים, הנראית למרחק כמו ענק עדין המשגיח עלינו. במשך שבוע הסתובבנו בכפר, מחרגלים למרות השלג, מצלמים, לוגמים שוקולד חם ואוכלים פונדו. יום אחד לקחנו את הרכבת לגורנגרט, פסגה גבוהה משמעותית, נסיעה קצרה ברכבת מהכפר.

אחר צהריים מושלג במיוחד שבילינו במוזיאון מטרהורן, זה היה מוזיאון קטן ומאורגן מאוד שמוקדש כולו למסעות הטיפוס של ההר. אנגלי, אדוארד ווימפר, היה הראשון שגילם את פסגת 14,865 בשנת 1865, ובאופן מתאים, האנגלים היו הראשונים ש"גלו "את הכפר כיעד חג. צרמט יכול לספור את ווינסטון צ'רצ'יל בקרב מבקרי הסלבריטאים שלה, אם כי היה מטפס על הר. רוזה, מכיוון שהיה זול יותר לעשות זאת. מבקרים אמריקאים כללו את תיאודור רוזוולט, שהיה מטפס על המטרהורן בזמן ירח הדבש שלו.

והלכנו לקולנוע. צרמט היא עיירה כל כך קטנה שאין מקום לתיאטרון מולטיפלקס כמו שאנחנו מכירים אותו. עם זאת, הכפר אכן מתהדר בשילוב תיאטרון / גלריה לאמנות / סנפין וייצור חוויה רב ייחודית מאוד שבה ניתן להפסיק בזמן ההפסקה את האמנות המקומית תוך לגימת כוס יין. זו הייתה גם הפעם הראשונה שאי פעם חוויתי סרט עם יותר משפה אחת על הכתוביות (צרפתית, איטלקית וגרמנית לסרט אנגלי).

היינו חכמים לבלות את ימינו בהליכה כי בילינו זמן טוב באכילה. המקום המועדף עליו הפך את אלזי לאגדה בכפר. מה שנראה כבקתה קטנה הופך להיות קיבוע מפתיע ברגע שנמצא בפנים. זוהי נקודה מלאת חיים עם תפריט מצוין של אוכל וגם עם משקאות חריפים. נראה שכולם מגיעים אל אלזי והם מביאים את הכלבים שלהם, שנראים גם הם אוהבים את זה. מצאנו גם מקומות להתפנק בפונדו וראקלט ואפילו נכנענו ל"אוכל "במקדונלד'ס בתחנת הרכבת לארוחות צהריים קלות.

לקחנו את חגנו בשבוע שקדם לחג המולד והיה נחמד במיוחד לראות אותו נחגג בצורה כל כך נמוכה במפתח. היו מספיק קישוטים, ושמולים ניגנו בחנויות, אך מעט מהפעילות התזזיתית שמצאנו כל כך נפוצה בבית.

בערב חג המולד נשרנו בפעמוני הכנסיות בכפר שהתחילו בכנסייה אחת שהעלתה את הקריאה למיסה של חצות. לפעמון ההוא הצטרפו במהרה כל כך הרבה אחרים שהעמק היה במהרה קקופוניה של צלילים משמחים, אם כאוטיים.

את חג המולד בילינו בשקט עם כמה חברים מהבית שהגיעו לשוויץ להיות au pair במשך שנה. אז הלכנו וצילמנו איתם את הכפר עד שהגיע הזמן לקחת את הרכבת בחזרה בהר.

מוקדם מדי השבוע שלנו יגיע לסיומו. אז בכל שנה כשמתקרב חג המולד אני לא יכול שלא להיזכר באחד החגים הטובים ביותר שיצא לי בחיים, תחוב לכפר הזעיר צרמט, בצל המטרהורן.

הוראות וידאו: The Pink Panther in "A Very Pink Christmas" | 23 Minute Christmas Special (אַפּרִיל 2024).