סוסים בטוחים בעולם אנושי
טיסה או קרב - אלה הן הבחירות שכל בעלי החיים, כולל אנחנו, חייבים לעשות כאשר הם מתמודדים עם סכנה. ההיגיון מאפיל על האינסטינקט האנושי ואנחנו חושבים לעיתים קרובות יותר את דרכנו לצאת מנסיבות מסוכנות בהצלחה רבה יותר מאשר אם היינו פועלים באמצעות דחף בלבד. לסוסים אין עדיין את המותרות ההוא במשך אלפי שנים בני אדם הביאו את יצורי הטיסה האלה לסביבה לא ידידותית וסביבתית וציפו שהם יתנהגו לגמרי מהאופי. אלפי שנות הביות הללו טרם מחקו את רצונם לברוח כאשר הם מתמודדים עם סכנה ונלחמים רק כאשר ריצה איננה אפשרות.

אז איך אנו, בני אדם, בונים קשר מצליח עם בני זוגנו עם ארבע הרגליים בחצי טון, כך ששני צידי המשוואה יישארו בטוחים ובטוחים בכל סביבה? התשובה הקצרה היא שעלינו להבין כיצד סוסים מתפקדים פיזית ונפשית.

סוסים אנטומיים מיועדים לרעות, להזדווגות, ללדת ולשיטוט רחוק בעדר גדול ככל שיכול להתקבץ הסוס שכן יש ביטחון במספרים. מבחינה נפשית הם מסוגלים להתמודד עם טורפים, לאתגר סטלינים, לחפש מזון ומים ולצפות זה בזה בגב. מטרתם היום יומית העיקרית היא לאכול ולא לאכול. על מנת להשיג את היעדים הבסיסיים הללו חוש הריח והשמיעה שלהם נלהב ומראה העיניים שלהם שונה בהרבה משלנו.

מיקום עיניהם בצידי ראשם מאפשר לסוסים לראות ולרשום תנועה משני הצדדים מבלי להפנות את ראשם. מכיוון שהעיניים אינן מתמקדות בתפיסת העומק קדימה חסר - זו הסיבה ששלולית העומק של חצי סנטימטר יוצרת כל כך הרבה מבוכה לסוס שלך - אתה חושב שהיא מטופשת אבל היא פשוט לא יכולה לדעת אם אכן זה רדוד או אם זה מאות רגליים עמוקות. כל מה שהיא רואה זה ניגודיות אפלה על הנוף שהיא אולי אפילו לא מבינה שהם מים - זה יכול להיות חור שרק מחכה לזלול אותה.

המבנה הפנימי של עין הסוס מיועד באותה מידה לטיסה מהירה. הם רואים דברים גדולים יותר ונעים מהר יותר מכפי שאנו רושמים כאלה. שקית ניילון שצפה על הבריזה עשויה לשמש להזכיר לך להביא את התיקים שלך לשימוש חוזר לסיפור המכולת, אך בעיני הסוס שלך יכול להיראות יותר כמו מצנח שמוכן לנחות עליו ולקבור את חברך הנוחר.

לסוסים יש גם גוף קורוזום מופחת מאוד. אצל בעלי חיים שעיניהם פונות קדימה מדובר באקסון (כמו כבל סיב אופטי) רקמה עשירה המחברת בין שתי ההמיספרות של המוח כך שהצד הימני יודע מה הצד השמאלי עושה. המחסור ברקמה זו מאפשר לכל צד להירשם ולהגיב למתרחש ללא תלות באחר. זה מסביר מדוע לאחר שעבד שעות על הכתף השמאלית ההיא - בכתף ​​הימנית אינו קל יותר מאשר לפני שהתחלת את האחר - היכולת להעביר מידע מסוג זה מצד אחד לצד השני חסרה פיזית.

אז עכשיו כשאתה יודע שסוסים נועדו לראות סכנה משני הצדדים להגיע אליהם במהירות ועצבנית, איך אתה יוצר חיה שאינה מגיבה ככוונת הטבע?

חשיפת סוסים לכל הדברים הזרים חייבת להתחיל מהלידה. מתן אפשרות לתינוקות להתנסות בכל מיני מכשולים ואביזרים אנושיים ללא ריסון ובמינונים קטנים, מתחילה את אותם הפריטים המתנשקים עם הפנים המתוקות לתחילת הדרך. אם אמא בסביבה ומסוגלת להתמודד היטב עם כל מה שתרצה לחשוף את התינוק לטובה. ניתן לזרוק כדורים לחוף, חביות, שלוליות, ברזנטים וכל ציוד אחר שאינו מזיק שיש לכם סביב, לתינוק לסיור לבד לבד. ברגע שזה נסבל היטב תוכלו להתחיל להעביר אותם ולהקפיץ, לגרור ולגלגל אותם כך שהתינוק ימצא את הסחת הדעת הזו מעניינת אך לא מפחידה. המשך בתרגילים אלה עד שתוכל לגעת בסייח עם אותם מכשולים - תגובתיות מועטה או לא צריכה להיות המטרה שלך.

המשיכו להרחיב את החשיפה לפריטים ונסיבות אנושיות בגישה חיובית והתינוק יגדל להיות בן זוג בעל ארבע רגליים בוטח שנראה לכם כשהוא מתמודד עם הלא שגרתי. אם אתה תמיד מבין שחריג לסוסים שונה מאשר יוצא דופן אצל בני אדם וכל חוויה חדשה תטופל בצורה טובה על ידי רוב הסוסים.

ניתן להשתמש בתרגילים לעיל גם לאימון מחדש של סוסים מבוגרים שלא נחשפו מספיק לעולם האנושי בכדי לאפשר להם לנחם בכך. סוסים מבוגרים אולי פיתחו פחדים שבהם הסקרנות הייתה משרתת אותם טוב יותר כאשר צעירים יותר אך חשיפה איטית ויציבה לפריטים המוזרים של הקיום האנושי תבנה סוס בטוח יותר בלי קשר. עם זאת, קחו בחשבון שיותר ביטחון לא בהכרח אומר ביטחון מוחלט, לכן עליכם לאפשר שהתגובה האישית תהיה כמובן שונה מסוס לסוס, אך בסבלנות ובזמן מרבית הסוסים יגיעו להתמודד עם העולם האנושי בצורה טובה מאוד .





הוראות וידאו: What Happened Before History? Human Origins (מאי 2024).