יצירת הצהרת משימה אישית: יעדים, ערכים וסדרי עדיפויות
בשבוע שעבר סקרנו את היסודות של הצהרת משימה אישית: מה זה, מדוע זה יכול להיות שימושי (במיוחד מבחינת ארגון), וכיצד ניתן להמשיך לכתוב כתיבה. השבוע נסקור כיצד להוציא לפועל את הצהרת המשימה האישית שלכם.

קרא, עיין, תוקן
לאחר שיצרת את הצהרת המשימה שלך, קח קצת זמן לקרוא אותה, תחשוב על מה שכתבת ובצע ציוצים או שינויים שתרצה. אתה יכול להחליט, למשל, שחלק מהיעדים שציינת נראים דו משמעיים מדי או לא מציאותיים מדי, כך שאולי הם זקוקים לניסוח מחדש כלשהו. או אולי הביטוי "הצהרת משימה" גורם לך להתכווץ בכל פעם שאתה רואה אותו, ובמקרה כזה יופיע שם חדש למסמך שלך - הצהרת כוונות, איך הייתי רוצה לחיות, דברים שאני מאמין, וכן הלאה - יעזור להפוך את זה למשמעותי יותר עבורך.

זכור כי הצהרת המשימה שלך צריכה להיות מסמך גמיש ומשתנה, וכי איך שהוא נראה היום לא יכול להיות איך שהוא נראה בשנה הבאה, ואפילו לא בעוד כמה חודשים. אל תהסס לבצע שינויים בהצהרה שלך - או אפילו לגרד את כל העניין ולהתחיל מחדש - כשחייך משתנים.

הסתכל סביב
ברגע שאתה מרוצה מההצהרה שלך, הגיע הזמן לעבוד אותה. בתור התחלה, בדוק כיצד הסביבה, לוח הזמנים והפעילויות הנוכחיים שלך מסתדרים עם מה שתיארת בהצהרת המשימה שלך, וציין נתק כלשהו. לדוגמה, אחת המטרות שלך עשויה להיות להתמקד פחות בדברים ויותר באנשים, אם כי כרגע יש לך בית מלא דברים. או שאולי החלטת שבאמת תרצה להיות אמיץ יותר ונועז יותר בהחלטות שאתה מקבל ובפעילויות שאתה מבצע, מה שאומר מעבר מדרך החיים הקיימת שלך ללא סיכוי.

כשאתה בודק את הצהרתך, שים לב גם לאזורים שבהם אתה חי כרגע על פי היעדים והסדרי העדיפויות שרשמת. לדוגמה, אם אחת המטרות שלך היא להיות מודע יותר לבזבוז הכסף שלך, רשום את הדברים שאתה כבר עושה שתורמים לכך: לבשל יותר ארוחות בבית, לחשוב פעמיים לפני שאתה מבצע רכישות מיותרות, לתרום לחשבון חיסכון כל חודש וכן הלאה. המשך בפעילויות שכבר מבצעים התומכות בהצהרת המשימה שלך הוא חשוב לא פחות מהתחלת פעילויות חדשות.

חשבו באופן קונקרטי
חמושים עם הצהרת המשימה שלך ותחושה טובה כיצד הפעילויות, הסביבה ולוח הזמנים הנוכחי שלך תורמים לה, או שאתה לא מוכן, אתה מוכן לשלב הבא: סיעור מוחות על כמה דרכים קונקרטיות בהן תוכל להצהיר. בפעולה.

חשוב להפוך את התרגיל הזה למהנה (לפחות מעט!) ומציאותי; סיעור מוחות זה לא נועד להיות דרך להדגיש את החסרונות שלך או לאלץ אותך להרגיש אשמה על דברים שאתה לא עושה. זכור, הצהרת המשימה שלך (שנכתבה על ידך עבורך) קיימת אך ורק כדרך לעזור לך לחיות חיים שמרגישים מלאים ומשמעותיים. סיעור מוחות זה מהווה סיכוי עבורך להמציא רעיונות, פעילויות ומשימות קטנות שיעזרו לתרום לחיים המשמעותיים ההם.

עם הצהרת המשימה שלך לפניך, רשום כל דבר שאתה יכול לעשות (או שכבר עשית) שיעזור לתרום למטרות, רעיונות וסדרי עדיפויות שרשמת. הדברים שאתה מפרט יכול להיות גדולים ("תנקו את הארונות של הילדים ותרמו צעצועים ובגדים נוספים למרכז נשים וילדים") או קטנים ("קנו אחד פחות לאטה בשבוע"), כיף ("שימו מוזיקה מעודנת בזמן שאתה בישול ארוחת ערב ") או לא כל כך מהנה (" איזון את פנקס הצ'קים שלי לפחות פעם בשבוע "). מה שרשום תלוי בך לחלוטין.

פעולה!
לבסוף, הגיע הזמן להוציא לפועל את הצהרת המשימה שלכם. שמור את ההצהרה שלך ואת רשימת פעילויות התמיכה שלך במקום נגיש וגלוי, כך שתוכל להתייחס אליהם לעיתים קרובות. קבעו זמן לפעולות הקונקרטיות שהחלטתם לבצע (כמו איזון פנקס הצ'קים שלכם, פינוי העומס או התעמלות שלוש פעמים בשבוע) והתחייבו למצוא דרכים להפעיל את הפעולות הפחות קונקרטיות בחיי היומיום שלכם.

הכנת ההצהרה שלך מצריכה זמן, חזרה, והתחייבות מסוימת, אז אל תהיה קשה לעצמך אם אתה מרגיש שאתה לא עושה את זה מספיק מהר או נכון. הצהרת המשימה שלך נמצאת שם כדי לעבוד בשבילך, ולא להפך.

הצהרת המשימה שלי
כפי שהובטח בשבוע שעבר, הנה הצהרת המשימה האישית שכתבתי (בעזרת Kick Start של פרנקלין קובי):

אני אהיה מודע יותר למחשבות ופעולות לא נעימות, ואבקש לסובב אותן. אני אזכיר לעצמי לעיתים קרובות את טבעה שלא יסולא בפז של משפחתי. אני אעבוד על להישאר בקשר הדוק יותר עם חברי, לא משנה היכן הם נמצאים. אני אתן יותר, וחסרי אנוש יותר. אני אזכור כמה הצחוק הטוב יכול לעשות. אני אפסיק לנסות לקוות. אני אזכור להתענג על הדברים שאני אוהבת.אני לא אתן לציניות או לפגוע להשתלט. אני לא אתבגר לפני זמני. אני אזכור שהתשוקה היא בלוטת החיים. אני אשאף לראות את הדברים. אני אסתכל למעלה ולפנים כמו שאני (או יותר מ) מביט לאחור. אנסה לכתוב משהו כל יום. אראה לפחות עיר חדשה אחת בשנה. אני אחיה את חיי עם ג'וס [חבר שמת, מוקדם מדי, בגיל 25] בראש. אנסה להרפות מכמה לא פחות אהבתי. אני אזכור שחיים שחיים בפחד הם חיים שחיים חייהם.

יהיה קל במובנים מסוימים להניח את ההצהרה שלי כדי לעבוד בשבילי (כמו למשל להקדיש זמן בכל חודש לכתיבת מכתבים לחברים) וקשה באחרים (כמו להרפות מכמה לא אוהבים). אבל זה משקף במדויק את החיים שאני רוצה לחיות, ונותן לי הדרכה כיצד לחיות אותם. זה בעיניי שווה את המאמץ.