מותה של מרי ג'ו קופצ'נה

• מאי 8, 2024

זה היה היום בהיסטוריה, 18 ביולי 1969, שמרי ג'ו קופצ'נה נהרגה בתאונת דרכים בה נסעה המכונית למים מחוץ לאי צ'אפקוויקד במסצ'וסטס. נהג המכונית היה הסנטור אדוארד קנדי, שלא הודה בתאונה עד עשר שעות אחרי שזה קרה.

האי Chappaquiddick הוא אי מחוץ לכרם של מרתה, שם עשירים ובריאים לעשות מסיבה. טד קנדי ​​אירח את המסיבה הספציפית הזו כאיחוד סוגים שונים של הנשים שעבדו בקמפיין הנשיאות של רוברט קנדי ​​משנת 1968, המכונה בנות הביילר. הם נקראו בנות חדר הדוד מכיוון שש שש הנשים הללו עבדו בחדר שהיה חם וללא חלונות. מרי ג'ו קופצ'נה הייתה אחת מסופרות הנאום של רוברט קנדי. כאשר נרצח רוברט קנדי ​​ב -1968, טד קנדי ​​היה הבחירה ההגיונית הבאה שרצה לכהן כנשיא בשנת 1972. בשנת 1968 נבחר טד קנדי ​​לתפקיד שוט השלטון בסנאט האמריקני.

ב- 18 ביולי 1969 אירחו טד קנדי ​​ובן דודו ג'ו גרגן את מסיבת הבישול בבקתה שכורה באי צ'אפקוויק, והוא, טד קנדי ​​עזב את המסיבה זמן קצר לאחר השעה 11 אחר הצהריים עם מרי ג'ו קופצ'נה ואמר שהם הולכים ל מעבורת להחלפה כדי לתפוס סירה חזרה לחדרים שלהם באדגרטאון שבכרם של מרתה. מרי ג'ו קופצ'נה השאירה את הארנק ואת מפתח החדר שלה במסיבה. קנדי היה אמור לנסוע על פני גשר קטן שלא היה בו אורות או מסילות שמירה. ככל הנראה, קנדי ​​החמיץ את הרמפה אל הגשר ונסע לתעלה גאות ושמה Poucha Pond והמכונית התהפכה. קנדי נמלט וניסה להציל את קופצ'נה אך לא הצליח לעשות זאת.

קנדי חזר למסיבה וגייס בשקט את עזרת בן דודו, ג'ו גרגן וחבר נוסף שלהם. שלושת הגברים הלכו לפונדה פונדה אך הם גם לא הצליחו להחזיר את הגופה. שלושת הגברים הלכו אז לתלילת המעבורת ויונת טד קנדי ​​למים ושחה לעבר אדגרטאון שנמצא במרחק של קילומטר וחצי משם. הוא הלך לחדרו בפונדק בו שהה והחליף את בגדיו.
סמוך לשעה 2:25 לפנות בוקר, פתח קנדי ​​את דלת חדרו וראה את בעל הפונדק ואמר לו שהוא התעורר מאיזה רעש בשכנות ואז סגר את דלתו וחזר למיטה.

המכונית וגופתה של קופצ'נה התאוששו למחרת בבוקר ולאחר שנחקר על כך הודה קנדי ​​כי הוא נהג המכונית וכי הם עשו פנייה לא נכונה כשנסעו לתליית המעבורת. הואשם שהוא עזב את מקום התאונה וקיבל עונש מאסר על תנאי של חודשיים ואיבד את הרשאות הנהיגה שלו במשך שנה. האירוע הפך לשערוריה לאומית וככל הנראה הסיבה לכך שלא ביקש כהונה כנשיא, אך נשאר סנטור עד מותו בשנת 2009, מה שהפך אותו לסנטור השלישי הארוך ביותר בהיסטוריה של ארה"ב שנבחר לתפקיד תשע פעמים.