ארוחת ערב אחת: מסעדת לוק, ניו אורלינס
כשמדובר באכילה בחוץ, אנו מטיילים עסקיים לרוב נתפסים איפשהו בין ארוחות הערב המחייבות עם עמיתים או לקוחות, לבין הסיכוי לאכול לבד. אני לא חובב לשבת לבד ליד שולחן במסעדה, ולכן אני בדרך כלל בוחר במסעדות שמבוססות על בר עם שירות מלא ונחמד בו מוגשות ארוחת הערב. זה מאפשר הזדמנות לעיין בתפריט ולקיים דיונים עם הברמן, ולהכיר מטיילים עסקיים אחרים שעשויים לעשות את אותו הדבר.

לוק נוח לארוחות לבד

יש כל כך הרבה מסעדות שיש בהן ארוחות נוחות עבור מטיילים עסקיים שמעבירים אותם לבד. כשאני בניו אורלינס, אני נהנה לאכול בלוק שנמצא ליד מלון הילטון בשדרת סנט צ'ארלס, ברובע העסקים. מה שאני אוהב במקום הזה הוא שיש כל כך הרבה פעילויות שמתרחשות מאחורי הבר. הצדפה מתנדנדת, המשקה מתערבב, צוות המלצרים שמרים את ההזמנות שלהם - כולם אנשים שאוהבים לעסוק בשיחה, או, מוכנים לחלוטין להשאיר אותך לבד.

בטיול האחרון שלי ללוק ישבתי ליד שני מטיילים עסקיים. אחת המליצה על הצדפות ועל החריטה. לקחתי את עצתה. בזמן שנדחקו בצדפות הצדפות, ניהלתי את השיחה המהנה ביותר עם שון, השוקר. יש לו דעות אינטנסיביות לגבי כדורגל. גם אני. אני מעריץ של בוקס. הוא לא. אבל שנינו יכולים להסכים שטוני דונגי הוא ג'נטלמן. כשהבנתי, אחד הדברים הגדולים בלהתקשר עם אנשים כמוהו בשיחה הוא שהוא בטח אמר הרבה דברים מצחיקים ואינטליגנטים על הרבה דברים. יכול להיות שמעולם לא פגשתי את שון לולא ישבתי לבדי על הבר לארוחת הערב.

לאמיתו של דבר, כל הצוות שמאחורי הבר ידידותי, מסקרן ומסייע בדברים כמו להצביע על החלק הנכון של היין המבוסס על חסכון בשעות שמח, המלצות בתפריט ותשומת לב מתמדת. רציתי לחינם, וזה טוב, כי בסופו של יום תוך כדי נסיעה, אתה ממש לא רוצה להרגיש שמתעלמים ממך. ארוחה טובה, שתיה נחמדה ושיחה נחמדה בלי להרגיש לא בנוח או לדחוף זה מה שאנחנו מטיילים עסקיים מחפשים.

כשישבתי ליד בר השירות הייתה לי הזדמנות לשוחח עם המנהל הכללי ג'יימס. ג'יימס היה בחור נחמד, אבל קצת מחניק. אבל היי, הוא "GM", זו העבודה שלו. אני עורך דין, אז אני מבין רעיונות מראש. בסך הכל, הוא וההנהלה בטח עושים משהו נכון, המקום היה מלא מפה לפה. אף על פי כן, אזור הבר היה נוח ולא המום באנשים שהקשו על ההנאה מארוחה. מלבד הצדפות הצדפות היו השלמה נחמדה ליין, או להפך. העניין הוא שהאוכל היה נהדר והמנות היו מספיק, אבל לא יותר מדי.

לבד אצל לוק? תנסה משהו חדש

דבר נוסף שאני אוהב לסעוד אצל לוק הוא ההזדמנות לטעום דברים שלעולם לא תאכל בשום מקום אחר. ממבחר הבירות הצרפתיות, הגרמניות והבלגיות, ועד "בטן וצדדי חזיר", זו הרפתקה כמו גם מקום לאכול לבד, בנוחות. המטבח הוא ללא ספק בראסרי באופיו, עם כל דבר, החל מביצי חצר מעוקלות עם שרדונים, ועד לוק בורגר. זרוק פנימה סלט פריך כאופציה בריאה ו"פלטו של פירות דה מר "(או כמו שאמר אנתוני בורדיין ב בריטני" איפה מגדל הקונכיות שלי?!? ") אכילה מסוג זה היא גם ספורט וגם בידור. שלא לדבר, טעים לחלוטין, ובמקרים מסוימים, חסכוני מאוד. לוק מציע כמה מבחר יין צרפתי ליד הבקבוק מתחת ל 45.00 $.

בזמן שאתה אוכל לבד במקום כזה, אתה יכול אפילו לנסות דברים שלעולם לא תנסה כי היית תופס צער ממשפחה, מחברים או מעמיתים. האם אי פעם תרצה לנסות אבסינת בלי להאכיל על ידי חברים שאתה צריך ללבוש כומתה, חולצה עם פסים אופקית ולעבור לגדה השמאלית? אתה יכול לעשות את זה כאן תוך כדי דיון בכדורגל עם שון הצדפה שוקר. הוא לא יגיד לאף אחד, אני בטוח. קדימה, קח את המרטיני עם לבנדר, ותגיד את זה בגאווה כמו PePe La Pew "luh-VON-druh, ze tonic of love".

כך שלמרות שאתה מטייל לבד, אל תתחל / י לשירותך בחדרים. לצאת ולאכול לבד לא צריך להיות לא נוח. מצא מקום שיש בו בר עם תפריט שירות מלא. זו אלטרנטיבה כל כך טובה יותר, ואם אתה בניו אורלינס, נסה את לוק.