גלה אוצרות נסתרים

• מאי 18, 2024

מסיבה מוזרה, אולי זו תחילת גיל העמידה, אבל אני - די פתאום, כמעט מחוץ לכחול - פיתחתי ין לנסוע.

כלומר אני תמיד אמר הייתי נוסע. למשל כשעובדתי בחברת ביטוח, הייתי יושב ליד אישה מהאיטי, שאמרה לי שהיא תלמד אותי לדבר צרפתית, שהכניסה לי לראש את הרעיון לבקר בפריס. אני יכול לומר בכנות שזה פשוט פריט ברשימה "אני אעשה זאת לפני שאמות" כי לא היה לי שום רצון להמשיך ברצינות למטרה זו. באותה תקופה הייתי יותר מתוכן לקרוא מחדש את המילים של שי יאנגבלוד נערה שחורה בפריס. כמו השורה בסרט שמות רציתי לנסוע בלי לזוז סנטימטר.

עכשיו אני חושב על כל הזמן לנסוע וזה הנושא של רבים מחיפושי האינטרנט האחרונים שלי. הרצון הזה די חדש ובלתי צפוי. הפעם היחידה שהרגשתי בצורה דומה הייתה כשהייתי כבת 25 והאמנתי שמגיע לי חופשה נחמדה מניו יורק. עם זאת, הכמיהה ההיא הייתה רצון לתגמול או פינוק בעבודה קשה. 15 שנה אחר כך, אני דווקא רוצה לחקור. כדי להרחיב את אופקי - קלישאה ככל שזה נשמע -

אני יודע שזה לא הזמן הטוב ביותר לחשוב על נסיעה, אחרי הכל אנו חווים את המיתון הגרוע מזה עשרות שנים. כחלופה החלטתי לגלות מקומות חדשים ממש כאן בברוקלין. נכנסתי לאתר www.visitbrooklyn.org מתוך כוונה להפוך את מחשבותיי למאמר. אחרי שעיינתי בתיאורים של פסטיבלי קולנוע ומופעים עתידיים, הבנתי מיד שעיר ניו יורק היא ישות ייחודית בכך שהיא יעד תיירותי. גרתי כאן קרוב ל 17 שנים ועדיין לא חקרתי את כל זה. אז מצבי שונה בהרבה ממי שחי בו אומר עיר הולדתיי קוטסוויל שנמצאת במחוז צ'סטר, פנסילבניה. לגלות אוצרות נסתרים מעניינים בעיירה המונה פחות מ 15,000 תושבים עשוי להיות קצת יותר מאתגר ממטרופולין משגשג שופע מוזיאונים ואטרקציות אחרות.

החדשות הטובות הן שכולם מחוברים כעת. ואתה יכול למצוא כל דבר, אפילו דברים חדשים לעשות במחוז צ'סטר. אני חוזר הביתה לפנסילבניה כמה פעמים בשנה, וכשאני מבקר אני בעיקר הולך לקניונים, מסעדות ומרכזי קניות - מיני המקומות שגדלתי בהם. כפי שציינתי קודם, המטרה של נסיעה היא להרחיב את האופקים שלך, לא לעשות את אותו הישן, אותו הישן. אז הלכתי לאתר תיירות בפנסילבניה לראות מה עוד אני יכול לעשות וגיליתי משהו די מעניין. במחוז צ'סטר יש לא מעט גשרים מקורים היסטוריים. לפני שגיליתי את הגילוי הזה, לא היה לי שום עניין בגשרים מכוסים. ואז שוב גם לא היה לי שום עניין במסלולי עץ, עד שהתאהבתי במסלולי הבריקים לאורך Cadman Plaza של ברוקלין, שהזכירו לי את המסלוליות המחוברים עם חצרות העץ וחצרות האלמה מאטר שלי, פן סטייט. לפעמים אתה אף פעם לא יודע בוודאות אם תאהב משהו עד שתנסה אותו לפי גודל.

התבוננתי במספר תמונות של גשרים מקורים עד שנמשכתי לתצלום שנקרא Larking CB, שנבנה בשנת 1871. בעוד שגשר קטן ומקורה זה בפארק המדינה של מארש קריק עשוי להחוויר בהשוואה להודו של גשר ברוקלין, זה לא פחות מסקרן. כמו שקנדי פרייזר אמר פעם, אפילו החיים הרגילים ביותר הם תעלומה, אם אתה נראה מספיק קרוב. אני מיישם את אותה פילוסופיה על מקומות.

אז כשאני מתווה את מסלול הטיול שלי בפעם הבאה שאסע לפנסילבניה, הגשר המקורה הקטן שלי יהיה יעד חובה.

הוראות וידאו: "מי ידע בכלל שזה קיים?" הנהר הסודי בשטח מפעלי ים המלח (מאי 2024).