אממיו האריס - נערת העפר האדום
למרות שמסווג בתעשיית המוזיקה כאמן כפרי, אממילו האריס מתיישר יותר עם הז'אנר העממי כזמר, כותב שירים. רבים משיריה סיפורי חיים נמרצים באמריקה.

נערת העפר האדום עוסק בתקוות ובחלומות של בני נוער ובמציאות של בגרות. זה לוכד את הדימויים של ילדה צעירה מעיירה הקטנה באמריקה עם חלומות גדולים להרפתקאות ב"עולם הגדול הגדול "אך לכוד על ידי תגלית. אממילו מעביר בהצלחה את רעיון הפוטנציאל האבוד והחלומות באמצעות שירת השיר הזה. המילים והמנגינה יפות להפליא.

השיר מגולל את סיפורה של ליליאן, דרך עיניה של חברתה הטובה, שגדלה באלבמה הכפרית - "בעיר אדמת עפר אדומה, מעט דרומית מזרחית למרידיאן." אנו פוגשים את ליליאן במרפסת הקדמית ביום קיץ חם, עם חברתה הטובה. שני החברים שרים יחד עם הרדיו וצופים באח הגדול של ליליאן מתקן את האופנוע ההודי שלו '49. כל אחד נאחז בהבטחת הנוער וחלומות העתיד.

חלומותיה הצעירים של ליליאן נוצרים על ידי אחיה הגדול, אשר אומר לה שהוא הולך "לרכוב על הרוח, לעלות סביב הירח ובחזרה", אך חלומותיו מתים בשדה הקרב של וייטנאם. בהכרה בכך שיש מעט תקווה לעתיד בעיר הולדתה, ליליאן נודרת נדר לוותר על המורשת שלה ולצאת אל העולם הגדול הגדול. היא מעזה לחלום על היום בו תעזוב את חייה של נערת העפר האדום להתרגשות העולם שמעבר לגבולותיה; אבל היא אף פעם לא עוברת "מעבר לקו ואז למרידיאן."

לאחר מות אחיה, ליליאן מתחילה במגלשה החלקלקה של הפוטנציאל והחלומות האבודים. היא גדלה להיכנס להריון על ידי ילד מקומי. כמו כל כך הרבה לפניה ואחריה, היא מתחתנת צעירה ועד גיל 27 מכבידה על 5 ילדים ובעל שהיא לא אוהבת. היא מחליקה בהמשך דרך שברון הלב להרוס עם אלכוהול וכדורים כדי למות את כאב הנעורים והחלומות האבודים. היא כלואה בחיים שמעולם לא רצתה בלי שום דרך ארצית. בסופו של דבר, אין כותרות בחדשות העולם שיודעות לזהות שהיא עוברת כשהיא מניחה "הפטיש שלה באדמת העפר האדומה ללא קול". מי יבכה על כך שהיא עוברת מעבר לילדיה וחבריה?

חלקם עשויים למצוא את המילים עצובות ומדכאות, אך השיר חושף את אמיתותם של רבים שמתוקף תגליתם לעולם אינם עוברים את "קו העפר האדום" של גידולם. כולנו חולמים על דברים גדולים וטובים יותר אבל המציאות הקשה של החיים נכנסת לדרכם של החלומות שלנו, בדיוק כמו של ליליאן.

בעיניי, הסיפור הוא לא סיפור של עצב אלא שיעור בחיים. מעטים מאיתנו הם ראשונים. במקום להתעכב על חלומות שלא התמלאו, התמקד במה שטוב בחיינו. השמיעו צליל משמח על ידי שמחה באירועים הרגילים של חיינו. התנחמו וטיפחו את החברים והמשפחה שלנו. חלומות הם רק חלומות, החיים הם מה שאנחנו הופכים אותם.