בעבודת יד לעומת מכונה
לאורך ההיסטוריה האנושית נשים היו בדרך כלל הביוב היומיומי שמלבישות את עצמן, את משפחותיהן ואת משכנותיהן - תוך כדי יצירות של יופי, פונקציונליות נהדרת, ומשבצות את המסורות התרבותיות שלהן בסיבים ובדים - לרוב עם אומנות מעולה. גילוי טקסטיל יקר מימי העבר, וקטלוג, תחזוקה, הצגת אבני חן אלה של מאמץ אנושי, מעשירים ומחנכים אותנו כיום.

המוזיאון מטרופוליטן לאמנות מוצג כיום, דרך אוגוסט, את תערוכת אביב 2016 של מכון התלבושות תחת הכותרת, Manus x Machina: Fashion in an Age of Technology. עבודת יד (תפריטים) לעומת מכונות (מכונות) מעניקה תמיד תחושה של מתח אמנותי באשר היא השיטה הטובה ביותר להעלאת תהליך הבנייה בבגדים בצורה האנושית מתפקוד טהור לעיצוב מלאכותי מעורר השראה.

עם יותר מ -170 דוגמאות לאופנה מתחילת המאה העשרים ועד ימינו, מרגע התפשטות מכונות התפירה והייצור ההמוני של בגדים וטקסטיל בעקבותיה ועד לניסויי הדפסת תלת מימד מעוררי התפעלות והדגמת מחשבים של ימינו, התערוכה בוחנת. היד והמכונה ככלי יצירתי. קל לראות, על ידי בחינת תכשיטים טקסטיליים אלה מהעבר הצמודים לדמיונם של ימינו - ביגוד פיסולי עתידני תלת ממדי מודפס, כיצד ניתן לספור סיבים וחוטים מסורתיים ותפרים של ביוב כאמנות לכל הדורות.

המסך העולמי של מדינות שמצאו את ההיסטוריה והיופי של טקסטיל ואת הבגדים והממצאים הנובעים מהן ראוי לשמר ולהציג בגאווה כמתאימים למגורים באוספי המוזיאון, מעיד על ערך אמנות הביוב. עם כל תפר, בין אם ביד או במכונה, הביוב מחדירה מעט תרבות ומסורת לבד. יחד תפר הביוב ובד האורג מביא ליותר מסכום חלקיו; תרבות מועברת, מסורות נשמרות, כישורי הביוב נותרים על כנם. טקסטיל ומניפולציות שלהם על ידי הביוב, או בהרחבה, המחשב הנשלט על ידי האדם, מספרים את סיפור הדורות וחושפים את המרקם האמיתי והיפה ביותר של חיינו.

Manus x Machina, אופנה בעידן טכנולוגיה

לתפור שמח, לתפור השראה.



הוראות וידאו: מצות עבודת יד או מצות מכונה? - הרב אבינר (אַפּרִיל 2024).