לשחרר

• מאי 13, 2024

פעמים רבות, בתהליך של ניסיון לרפא מהתעללות בילדים, נאמר לשורד להרפות. אפשר לומר זאת בטון שמרמז כי לא נכון לחשוב או לדבר על התעללות בעבר. בחברה שלנו זה יכול להיראות כאילו הניצולים מושתקים מדברים על ההתעללות שהם סבלו. אפשר לראות בזה משהו להתבייש בו. אני מאמין ששורדים רבים מהתעללות בילדים לא מתחילים להתמודד עם ההתעללות שהם סבלו בילדותם, עד שהם הגיעו לשנות בגרותם.

כשניצול מתחיל במסעו אחר ריפוי, עליהם להיות חופשיים לזכור את הזיכרונות, הפצעים, הצלקות, הבלבול וכו '. אני מאמין בתוקף שיש לי את החופש להרגיש ולהביע את עצמו לאורך כל תהליך הריפוי. פעמים רבות הזכרונות יכולים להיות כואבים ביותר וחבר או תומך מהימן צריכים להיות חלק מהתהליך עבור הניצול.

עכשיו, אני לא מאמין שאנשים אומרים לניצולים להרפות מזה בכוונה להזיק. אני מאמין שאחרים מתכוונים יפה כשהם אומרים להרפות. זה כאילו אנשים מרגישים שאם הניצול יכול להרפות את זה, זה כבר לא יפגע בהם. זה כבר לא יהיה חלק מחייהם. הם פשוט צריכים לשחרר את זה והכאב ייפסק. זה לא איך שזה. ניצול לא יכול ממש לשחרר את זה עד שהם התעמתו עם זה. התמודדות עם ההתעללות היא הכרח! שכן רק לאחר שאדם התעמת איתו הם יכולים להתמודד עם זה ולהתקדם.

על הניצול לעשות את הצעד הכואב מאוד בעברם ולהתמודד עם הרגשות, המחשבות, האמונות, הדעות וכו '. שחרורו לא יעצור את העבר לחזור במחשבותיהם. שחרורו לא יגרום לכאבים להיעלם. נהפוך הוא, על הניצול להתעמת עם שדי עברם המתעלל. הם חייבים לקיים יחסים עם חבר, חסיד או אדם אהוב, מה שמביא הבטחה של תקווה לזכרונות ורגשות כואבים.

תהליך הריפוי אינו משימה קלה! זה מגיע עם מחיר גבוה מאוד מבחינה רגשית. זה מעלה רגשות שהרבה יותר מעדיף לקבור. עם זאת, כדי לרפא באמת, אי אפשר להרפות. לא, הם חייבים להתמודד עם זה, לדבר על זה ולהרגיש את זה. עליהם לחפש ריפוי דרך פניהם אל עבר עברם. אסור להם להרפות מזה עד שהם מרגישים כאילו הם יכולים. אני מאמין שיבוא זמן בלב של כל הניצולים שהם ירגישו כאילו הם יכולים להרפות זאת באופן אישי. זו תהיה זמן חגיגה עבורם. עם זאת, עד שהם יחליטו שהגיע הזמן להרפות, עדיף לאפשר להם את החופש לשלוט במסע הריפוי שלהם.