משפחה שגרה יחד, בנגלור, הודו

• מאי 21, 2024

כאשר סבי של אבי החליט לשנות את הונו על ידי נסיעה לניירובי באפריקה, הוא שינה גם את כל הונו. מכפר קטן בגואה בשם פילרן הוא עבר לניירובי ושם כמו המזרח התיכון כיום, הון נוצר על ידי גואנס באפריקה.

ברור שהוא היה אדם פיקח וחזר מוקדם לפרוש בשנות ה -40 לחייו, לא בגואה, אלא בבנגלור, כפי שהאקלים המשמח כאן משתווה לניירובי. כשהייתי עשרות שנים אחר כך לכנסים ל- UNEP בניירובי, הבנתי מדוע בחר בבנגלור. זה אקלים ממוזג דומים.
ואז למזלנו הגדול היינו ילדים של אבא שהתאמץ לעבוד ושגיח היטב על הוריו, אז אבא הוריש את בית המשפחה. הסיבה לכך הייתה שאחיו הגדול של אבא היה גבר יפה תואר ועשוי שביצע את העבודה המינימלית ביותר וחי את חייו המפוארים של אדם עשיר. קורה!

אבא, קצין משרת בחיל האוויר ההודי התגורר בשאר שנותיו בבית האחוזה והיינו ברי מזלנו ליהנות משנים רבות של מגורים בבונגלו יפהפה באזור החזית בבנגלור. אבא נהנה מהגן ושוב היה זה מזלנו שמעיד על תלאות שהוא לא מכר את הבית אלא שמר שהוא יוריש לנו, כל חמשת ילדיו.

אך למרבה הצער אבא נפטר מוקדם מסיבוכים של סוכרת שלא טיפל בהם ונעלם בשנות ה -70 המוקדמות לחייו. אז הבית העביר לאמא שאהבה את זה וחיה בו באושר יחד עם משרתים ששדדו אותה ללא רחמים, אבל היא הייתה בסביבה מוכרת.

למרבה הצער ברגע שאבא נפטר והניח לאמא לגור לבד בבית נחשב לאנוכי על ידי אח אחד שהצליח לדחוף אותה החוצה כשעזבתי את בנגלור לעשות מאסטרים שניים באירופה. בהתחלה היא הייתה מאוד פעילה ומתגוררת במנזר שבחרה, קרוב לדודי הכומר שגרה בשכנות. אך עד מהרה היא לא יכלה להתמודד עם ההבטחות שנפרצו על שובה.

הבניין ייעשה בעוד שנתיים הבטיחו האחים ושניים נמתחו לשלוש וארבע וחמש. באותה תקופה כמעט איבדה את דעתה והפכה לקליפה של עצמה. ההשפעות על הזיותיה במנזר היו מקדימה להתפרקותה המלאה אחר כך.

אבל החיים עם המשפחה בבניין אחד במיוחד שבהם צריך להתמודד עם בני זוג שמעולם לא היו מתקבלים בברכה בבית קודם לכן זה מה שמפרק אותי. מבחינתם הם רואים את העושר והמיקום של דרך הייז שאנו כילדי הנכס לוקחים כמובן מאליו. השוכר מתנודד מכיוון שהוא משלם את שכר הדירה המשמין את קופתם. ההתחשבות שבמקור היינו משפחה אינה חשובה ראשונה וזאת מכיוון שלבני הזוג אין קשרים משפחתיים.

אני אדם עשיר כיום, כך שאוכל לבזבז, כך שנשארים אורות שנשרפים במרתף. תדליק אותו ותעזוב, אני רוצה את זה בשעה 17:00 כשאחזור. איך סיבה אחת עם הלך הרוח הזה?

סוגיות כמו כלב שמוחזק בדירה מעלינו שהיה חולה. כל השיער שלה היה בכל הרהיטים החדשים שלנו ובמטבח שלנו ובחדרי השינה. נאמר לנו על הכלב שלי, ופשוט היינו צריכים להסתדר, בעיות אסתמטיות ובריאותיות ייאשמו.

רהיטים הנגררים בכל שעות היום או הלילה. כל הצלילים מתעצמים בדירה שמתחת שלצערנו בחרנו לגור בה. והצמחים במרפסותיהם הושקו כדי לשפוך על חלונות הזכוכית המסיביים שלנו ורצפות העץ והרסו אותם. קשרים משפחתיים היו מעבר לחלון, ברגע שעברנו לגור יחד היינו זרים שלא היה אכפת להם מה היה בפני האחר.

הגן הוצב לכאורה על ידי גינון. נאמר לנו שאנחנו לא יכולים לשתול שום דבר על ידי האנשים שבאמת אין להם קשרים עם המקום. אך מכיוון שידענו את הגן הזה ויודעים הרבה על צמחים, ישבנו לאחור לראות את הגן מת לאט, מכיוון שהתוקפנות שלטה והבנו שכולם לומדים דרך ניסיון שעלינו לתת להם להגיע. צמחים שנועדו להיות נטועים בשמש נטועים בצל ולאט לאט כולם נפטרו. סבון ריסס במקום חומרי הדברה אורגניים וצמחים שאינם יכולים לקחת את החום שהונח על המרפסת. הגרוע ביותר היה כאשר אנתוריומים מיניאטוריים התכוונו לטפח בבית בתוך זמניות קרירות, ניטעו בשורות בחום וצפינו בהם מתכווצים והולכים מעוותים ומנסים נואשות לחיות.

במקום זאת גינג'רים ובוגנווילות שהיו לגן תמיד, שגשגו ופרחו. Monsteras & Philodendrons השליכו עלים טריים הנצמדים לעצים המארחים ודיפנבאחאס גדל לגדלים עצומים עם הקומפוסט האורגני. אפילו זר קווינס או גפן נייר החול שהעלו פעם לשמש על דוכן החלו לפרוח ולהאיר את הגן. והיסמין שלי שהייתי צריכה להסתיר ולשתול בפינה מעין הרע, התפרצה בפרחים ריחניים ריחניים.

אז מה מוסר ההשכל בסיפור? אף פעם, אי פעם לחיות עם המשפחה, הרבה יותר קל לקחת את הירושה שלך ולעבור הלאה ולא לנסות לחיות יחד. אולי זה היה עובד אם הקשר היה גדול יותר והאגואים יש להם תפקיד קטן יותר. בני זוג וילדים צעדו לאחור והבינו שמדובר בירושה שלנו והם פשוט קיבלו את האף שלהם במקרה. אבל עד אז שטרות חשמל מסלים, מים מבוזבזים על שם העושר, ילדים נלחמים בקרבות אבות ואני מנסה לשכנע את עצמי שאסור לי למכור ולעבור דירה ברגע שתקופת האג"ח ל 10 שנים תסתיים.

הוראות וידאו: The Last Reformation: The Life (2018) - FULL MOVIE (מאי 2024).