תהילה (2016) ביקורת קולנוע

• מאי 9, 2024

"תהילה" מתחיל באופן של סיפור של מארק טוויין; פרשנות ערמומית לכל אדם חסר הסער וההתלהבות שלו עם רופא ספינים קנאי. עם זאת, רמת אי הנוחות גדלה ככל שכולנו, עובדי רכבת צנועים בבולגריה, נלכדים במעשי המדינה כמו זבוב ברשת עכביש. קריסטינה גרוזבה ופטר בלחנוב מגבירים את המתח בתכונה השנייה שלהם. "תהילה" מגיעה לשיאה במעשה אלימות שהוא מזעזע ועם זאת בלתי נמנע.

הגורם השורש לטרגדיה של צנקו פטרוב (סטפן דנוליובוב) הוא שהוא אדם ישר בחברה מושחתת. כשצנקו מוצא צרור מזומנים שהוטבע על פסי הרכבת, הוא מוסר בצייתנות את הכסף לרשויות. זה מרוויח את זלזולם של חבריו העובדים, שאחד מהם מציע שמגיע לו "פרס השוטה של ​​האומה". ג'וליה סטקובה (מרגיטה גושבה), מנהלת יחסי הציבור האכזרית של שרת התחבורה, משתמשת בציניות בצנקו כדי לחזק את המוניטין של הבוס המוצל שלה.

ג'וליה מבצעת טקס לעיתונות בו זכה צונקו בשעון חדש. הבעיה היא שהזמן לא שווה כלום וג'וליה נקטה באופן פרוע בשעונו של צנקו, נחלה יקרה מאביו. במאמציו של צונקו להשיב את שעוןו, הוא משליך שלא במודע על חבריו לעבודה ושר התחבורה בגניבה. ג'וליה מתכוונת להרוס את המוניטין של צונקו בתוצאות הרסניות.

"תהילה" הוא הפרק השני לטרילוגיה מתוכננת של הבמאים סופרים גרוזבה ובלצ'נוב (המשתפים קרדיט תסריטאי עם דצ'ו טרלצ'קוב ב"תהילה "). יוצרי הקולנוע שואבים השראה מאירועים בחיים האמיתיים לבחינת הכוחות הכלכליים והחברתיים שהם מעבר לשליטתו של העובד הרגיל. גרוזבה ובלצ'נוב מתמקדים במבני מעמד וכוח המשפיעים על אנשים מכל מין. גיבורת המאורעות בתכונה הראשונה שלהם ("השיעור") היא נקבה ואילו הדמות המונעת לקצה ב"תהילה "היא זכר.

"תהילה" מצולם בסגנון תיעודי כמעט, עם הרבה שימוש במצלמה ידנית על ידי הצילום קרום רודריגז. לקראת סוף הסרט צנקו כלוא במסגרת באותה צורה שבה הוא כלוא בנסיבות. בקלוז-אפ קיצוני עיניו מתרוצצות בפראות, ומחפשות בריחה שאינה קיימת.

"תהילה" ("סלבה") שוחרר בארה"ב בשנת 2016. הסרט הוא בבולגרית עם כתוביות באנגלית. זמין ב- DVD ו- Amazon Prime, צפיתי בסרט על חשבוני. ביקורת פורסמה בתאריך 7/2/2018.

הוראות וידאו: ביקורת סרטים: מסיבת נקניקיות (מאי 2024).