גרג טולנד ואורסון וולס

• מאי 18, 2024

הקולנוע גרג טולנד ואורסון וולס היו בעלי מוניטין של היותם מחדשים ומורדים כנגד המערכת. בזמן שטולנד היה מקצוען מושלם, הוא שנא את מערכת היחסים בין האולפנים לצילומי הקולנוע. כתוצאה מכך הוא גם תיעב את הקולנוע השטוח שרוב הסרטים החזיקו באותה תקופה. למרבה המזל הקריירה שלו לכל החיים באולפני סמואל גולדווין הייתה הפיתרון בו כל מה שהוא רצה היה באולפן. באולפני גולדווין הצליח טולנד להיות מועמד לארבעה סרטים הכוללים את עבודתו ל"ווטינגר הייטס "בשנת 1939, מהם זכה בפרס. ההמצאה המחודשת שלו או שינוי הציוד שהיה עליו להתנסות במצלמה ותחושת העומק שלה, ובסופו של דבר הובילו אותו לטכניקת המיקוד העמוק. אצל וולס, המוניטין שלו בתיאטרון מרקורי הקדים אותו כשהגיע להוליווד. זה היה מתאים לשני המורדים האלה לעשות, מה שנחשב "הסרט הגדול ביותר שיצר אי פעם", "אזרח קיין" (1941).

בשנת 1941, המילה סביב הוליווד הייתה שאולפני RKO הבטיחו עסקה בת שתי תמונות עם במאי לא ידוע, אורסון וולס. טולנד התעניין בעבודה עם וולס מכיוון שכפי שאמר לוולס אחר כך, שהוא רוצה לעבוד עם במאי שלא ידע כלום על המצלמה ומוכן ללמוד. טולנד חשב שזה יהיה תענוג ללמד חובב מאשר לעבוד עם במאי אחר שידע הכל על סרט. למזלו של טולנד, וולס חיפש קולנוע צלם ותיק ברקע של טולנד, ושכר את טולנד כקולנוע הצילום שלו. הוא היה הלוואה ל RKO תמורת 700 דולר לשבוע.

כשהתחיל הייצור הקדם, וולס כבר היה במים חמים עם RKO, מהם לא אהבו את הדמויות של כמה זה יעלה לאולפן. RKO עמדה על כך שהמצלמות לא יתחילו להתגלגל עד שהתקציב יתוקן, אך וולס וטולנד ידעו דרך לעקוף את כל זה. באומרו לאולפן שהם מצלמים מבחנים ומציגים את הדיווחים היומיים כ"מבחני אורסון וולס ", הם הצליחו להתחיל לצלם צילומים על המגרש. עם זאת, עד שהסטודיו דבק במה שהם עושים, ל- RKO לא הייתה ברירה לאפשר להם להמשיך לצלם את הסרט. למרות שהתהליך היה מאולתר בלבד, טולנד כתב במאמרו "איך שברתי את הכללים באזרח קיין" כי "הסכמת הצילום ל"האזרח קיין" תוכננה ונחשבה הרבה לפני שהמצלמה הראשונה הסתובבה. "

במהלך ההפקה היה זה אופיו החדשני והמרדני שהביא ליחסים חלקים בין טולנד וולס. וולס היה נותן לטולנד מושג ובתורו, הצלם הקולנוע האומלל היה בא עם גאדג'ט או שניים כדי להרכיב את הציוד ולהשתמש בו בצילום. שניהם היו מודעים היטב לעובדה שלראייתו של וולס היה דגש על ריאליזם עם התערבות טכנית קטנה ככל האפשר. זה סיפק הסתמכות כבדה על סינמטוגרפיה של מיקוד עמוק וארוך זמן רב, שתי טכניקות שיהפכו לבסיס בפרויקטים העתידיים של וולס.

לאחר שהסרט הסתיים, טולנד וולס חשבו על החוויה בלי שום התפעלות זה מזה. בשנת 1967 העיר אורסון וולס, "אני מכיר רק צלם אחד גדול: גרג טולנד, שצילם את 'האזרח קיין'." זה היה מוקדם ככל המהדורה של הסרט שטולנד שיבח את וולס במאמרו "The Motion Picture Cameraman" ", כותב," ... הוא הוכיח את אחד האמנים המשתפים פעולה איתם זו הייתה הפריבילגיה שלי לעבוד ... צילום האזרח קיין הייתה אכן ההרפתקה המקצועית המרגשת ביותר בקריירה שלי. "

כאשר "האזרח קיין" (1941) שוחרר לציבור, הוא זכה לביקורות חיוביות למרות האיומים שהעיר ויליאם רנדולף הרסט על הסרט. זה היה מועמד לתשעה פרסי אוסקר, ובכל זאת הוא זכה רק באחד וזה היה לאוסקר "הכותב הטוב ביותר". לרוע המזל עבור טולנד, "האזרח קיין" יהיה המועמד הסופי שלו ושיתוף הפעולה היחיד שלו עם וולס.

מורשתו של "האזרח קיין" עמדה במבחן הזמן כאשר מכון הקולנוע האמריקני מציג אותו כסרט מספר 1 ברשימת "100 שנה 100 סרטים" שלהם. עם זאת, זה תמיד יהיה הסרט שמישהו מעריץ או מתעב, תלוי באדם.