רשומות בית הספר הביתי - חזון ג'ון אגדה

• מאי 1, 2024

רוצים להתלהב ממשהו? הנה ההזדמנות שלך: רשומות בית הספר הביתי! המאמץ החדש הזה של גאון היצירה ג'ון אגדה הוא מיזם נפלא באמת לעולם הבידור המוזיקלי שלא נוסה מזה זמן רב.

אם אתה חובב ג'ון אגדה אתה כבר יודע שהוא בא ממקום שאחרים פשוט לא יכולים ללכת אליו. הצליל שלו, הסגנון שלו, הנוכחות שלו וההגשה שלו מותירים איום בכל פעם שהוא עולה לבמה. מה שאני מוצא חריג בזה הוא שכל מה שמשהו מיוחד במיוחד הוא לא משהו שאתה יכול לשים עליו את האצבע ולהגיד "הנה, הנה זה!" לא, לפחות לא מנקודת המבט שלי זה לא כל כך פשוט לזהות. זה משהו ישן ועמוק, נדיר ואתרי וזה נראה חסר גבולות. שהוא יכול להעביר חלק מאותו "משהו" לאורווה שלמה של אמן אחר זו שאלה שתישאר פתוחה לזמן מה, אבל, ממה שראיתי על מה שהוא צריך לעבוד איתו אני חושבת שזה בהחלט ניתן ליישום .

אז מי הם האמנים האלה? אסטל, הפנום הבריטי שמתלהב ומבדר עם חוש קלאסי טעים שמשלב רגאיי וראפ, הרמוניה ומסירה באופן שהופך אותה ללא ספק לכוכבת משלה.



יש את הג'יימס גאנג, שלושה אנשי שיר וריקודים סופר מוכשרים עם מיומנות בברודווי שגורמת לך להתנדנד במושבך, ואז למעלה על הרגליים ומחא אותם על הפרטיות שבמדינה שלך. (אוקיי, אז אני מודה!)



האחר שהרשים אותי היה ווהן אנתוני, שלא ממש ציפיתי לו בגלל מערכת היחסים שלו עם אגדה, אבל שהפתיעה באופן מרענן לחלוטין. יש לו הרבה כיוונים שהוא יכול ללכת עם הקול והסגנון שלו אם הוא ימשיך לחדד אותו לכמה משלו.



מה שהאגדה עושה הוא סיכון ממשי, שהוא נוצה בכובעו וכובעי אותם אנשי חזון שמוכנים לתמוך במיזם הזה. אני מאמין שהוא והם נמצאים בחזית העקומה המרגשת ואני מקווה שהם יבנו את כל אחד מאותם אנשים מוכשרים למבצעים מתמשכים שאפילו ההיסטוריה תוכל להסתכל אחורה ולהגיד שהם היו חלק ממהפכה מוזיקלית. אולי זו המון ציפייה אבל הגיע הזמן שתהיה לנו ציפייה לשינוי, שינוי חיובי שמביא שוב את המוזיקה לקסם מוחלט.