ראיון עם הסופרת קתרין מייפילד - חלק 1
"קופסת הבת" הוא מבט כנה ושובה לב לחייו של מישהו שעבר את החוויות האיומות של התמודדות עם הורים מדכאים בגלוי ומצבים משפחתיים מורכבים. בסוף הספר הקורא מעורר השראה וגם נדהם מהכוח והנחישות העצומה של קתרין מייפילד להתגבר על ההתעללות הנפשית והרגשית שספגה.

קתרין, בסוף, יוצאת כאדם חדש, ויוצרת זהות שלעולם לא חשבה שהיא אפשרית. למרות שהיא מציינת שהמסע עבורה לא היה קל, קתרין מייפילד אוספת את האומץ לחוות לעצמה חיים מחוץ ל"קופסת הבת ".

בספר זיכרונותיה עטור הפרסים המוערכים ביותר על הקוראים, קתרין מייפילד מדגימה חיים שטבעו גם בצער וגם בכאב ואת מסעו של חמישים שנה של מי שבסופו של דבר מצאה את דרכה אל בין צללי הייאוש לתחומי קבלה עצמית שלום.

לאחר קריאת ספר זה, הקורא נשבה ועודד מהמאבק המתמשך של קתרין מייפילד לקראת הגשמה וקבלה עצמית.

1. הספר נפתח בשיר שכתבת בשנת 1999 בשם "קופסת הבת". מדוע חשבת לכלול את השיר הזה בספר חשוב?

א. במוחי, שיר זה מתאר את חוויתי כילד על קצה המזלג, ורציתי לתת לקורא מעין סקירה כללית על מה הספר עוסק. הרבה נשים אמרו לי שהן באמת מתייחסות לשיר - תפקידה של הבת לעתים קרובות מעכב אותנו מלחקור את החיים במלואן עד ש"אנחנו פורצים מהקופסה "ומתחילים לגלות מי אנחנו מתחת לתפקיד .

2. בפרק 3 אתה אומר שכילדה קטנה המשפחה שלך הייתה לוקחת אותך לכנסייה ואהבת את השירותים יותר מכל מקום אחר. למי שלא קרא את הספר, האם תוכל לפרט מדוע אתה מרגיש כל כך יוצא דופן במקום שרבים יראו בו כרגיל?

ת: אני יודע, זה קצת מוזר! חיי המשפחה היו מאוד כאוטיים ומבלבלים, והשירותים בכנסייה היו תמיד נקיים מאוד, היו פרחים טריים והשמש נטתה מבעד לחלונות באופן שגרם לי להרגיש כאילו מלאכים רוכבים בקורות השמש. הייתה תחושה מקסימה של מרווח, שלווה וארגון שמעט לעיתים רחוקות מצאתי בשום מקום אחר. זה היה רק ​​"חדר מושלם". בנוסף, אמי הייתה שם שקטה ורגועה, מה שהיה מאוד יוצא דופן עבורה.

3. אתה גם מביע את אהבתך לחתולים בספר. מה גזע החתולים האהוב עליך?

ת: שני החתולים האחרונים שהיו לי היו טאבים אפורים עם סימני קליפות צב - כמעט במראה ובאישיות. מה שאני הכי אוהבת בחתולים זה שהם שניהם יצורים מאוד חיבה וגם ציידים עזים, מה שגורם לי להבין שזה בסדר שיש הרבה פנים מגוונות לאישיותי במקום פשוט לחיות חיים צרים.

4. בפרק 6 אתה כותב על פצעים רגשיים אישיים הנוגעים להוריך באומרם, "הטרגדיות שלהם מעולם לא הוספרו במלואם, כך שהם מעולם לא השתחררו מהעבר" (87). אתה חושב שמשפחות היו יותר פתוחות אם ההורים היו מסבירים איך הם התגברו על טרגדיות עבר עם ילדיהם?

ת: אני חושב שזה מועיל במידה מסוימת, אבל הייתי מזהיר הורים מפני הטלת הטרגדיות שלהם ורגשותיהם לגבי הטרגדיות הללו על הילדים. אם יש צער או כעס בלתי פתורים, אני מאמין שההורים צריכים למצוא דרך מחוץ למשפחה להתמודד עם זה, דרך טיפול או קבוצות תמיכה וכו '.

5. אתה מזכיר גם שאנשים חוששים להסתכל על גווני האפור בכל מצב. מדוע שלא נפחד להסתכל על גווני האפור?

ת: אני חושב שכל דבר בחיים מורכב מגווני אפור! אני לא יודע אם באמת יש משהו שאני יכול לשים עליו את האצבע ולהגיד, "זה ככה, וזה תמיד יהיה ככה." הכל משתנה וככל שאנחנו הולכים יותר בחיים כך אנו לומדים ומתרחבים. אנשים חוששים לפעמים להסתכל על גווני אפור כי אז הם צריכים לעשות בחירות ולהחליט על הערכים שלהם. הרבה יותר קל פשוט לומר, "ככה זה" - אבל אז ניתקנו את עצמנו מהאפשרויות הגדולות יותר.

6. נראה כי קליפורניה היא מקום בספר בו באמת מימשתם את התשוקה שלכם להופעה לפני שעברתם למקומות אחרים כמו סנט לואיס ודנוור. ההופעה בטח הייתה ממש מהנה בשבילך?

ת: כן, זה היה - עבודה וכיף התערבבו יחד. זה עזר לי לגלות מי אני מחוץ לקופסת הבת, וזה לימד אותי הכל על רגשות. לא למדתי עליהם הרבה בילדותי, כי לא היינו אמורים להחזיק אותם במשפחה שלי. אבל בכל מקרה היו לי אותם, וזה בלבל אותי - חשבתי שטעיתי בגלל שיש לי רגשות. חווית המשחק שלי, וניסיון החיים המאוחר יותר, עזרו לי להבין עד כמה נורמלי זה להיות רגשות!

ביו: קתרין מייפילד היא מחברת ספר הזיכרונות עטור הפרסים "קופסת הבת: לרפא את האני האותנטי"; שני ספרים העוסקים בעסקי המשחק: "שחקנים חכמים, אפשרויות דפוקות" ו"משחק א 'עד ת' ", שניהם הוצאו על ידי ספרי במה אחורית; וספר הקינדל "משפחות לא מתפקדות: האמת מאחורי חזית המשפחה המאושרת".

היא כתבה עבור מגזינים ארציים, עיתונים מקומיים, ואתרי אינטרנט רבים, ובלוגים באתר המשפחות המתפקדות באתר שלה, www.TheBoxofDaughter.com. ספרה הבא, "בריונות: למה אתה מרגיש רע בפנים ומה לעשות בקשר לזה", שיצא לאור בסוף האביב, יעזור לבני נוער שנפלטו להתאושש מהטראומה. עקוב אחר ההצגות האנומליות שלה בטוויטר ב- K_Mayfield ובפייסבוק ב- KatherineMayfield Author.

חזרו בשבוע הבא לחלק השני של הראיון המרתק של קתרין מייפילד.



הוראות וידאו: (Hebrew) THRIVE: What on Earth Will It Take? (מאי 2024).