הטמעה אירית בתרבות אמריקאית

• מאי 7, 2024

למרות שאנשים רבים מקשרים את ההגירה האירית אך ורק לרעב תפוחי האדמה בשנת 1845, מיליוני מהגרים אירים הציפו את אמריקה בשאר המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים. למרות מספרם העצום, ההטמעה של האירים בחברה ובתרבות האמריקאית הייתה קשה ומפרכת.

המהגרים האירים הקתולים נחשבו כנחותים לעומת עמיתיהם האנגלו / אירופאים הפרוטסטנטיים שכבר הוקמו במדינה. תחושת עליונות זו של המתיישבים הלא-איריים נבעה בעיקר מהיעדר עובדים עובדים מיומנים בקרב העובדים הקתולים. האירים עבדו בכרייה, חציבה, בניית גשרים ותעלות ובניית מסילות ברזל בעוד שאחרים מהם נועדו למלא את תפקידי המלצרים, השרתים ועובדי המפעל. נשים עבדו לעיתים קרובות גם בעבודות נפשיות. התוצאה הייתה התרחקות כללית לאירלנד ולכל דבר אירי, ומתוך התייחסות תרבותית ופוליטית זו קם הביטוי הידוע לשמצה: "אין צורך באירים חלים."

לאחר מלחמת האזרחים, העמדות כלפי האירים השתנו מעט, ושלטי ההשבעה הגזעניים על עסקים החלו להיעלם. האירים היו מעורבים מאוד בסכסוך של האומה: כארבעים גדודים של האיחוד הכילו כמויות גדולות של אירים, והגדוד ה -69 היה מורכב כמעט לחלוטין מאירים. יותר מארבעים אלף אירים נלחמו גם למען מטעם הקונפדרציה.

לאחר שמלחמת האזרחים הגיעה לסיומה הבלתי נמנע והאומה החלה להתיישב ב"התפרצות הצמיחה "הראשונה שלה באמת, האמריקאים האיריים זכו למכובדות מסוימת וכעת התקבלו יותר על ידי החברה האמריקאית. בעידן שלאחר מלחמת האזרחים רבים הצליחו יותר מבחינה כלכלית. אירים שהיו עובדי כפיים מילאו כעת תפקידים ניהוליים בענפי הרכבות, הברזל והבנייה. רבים ניצלו את ההזדמנויות לחינוך ורבים החלו להיכנס לתחום המקצועי. נשים איריות, על אף שהן מוגבלות על ידי המגבלות שהושמו על כל הנשים האמריקאיות סביב תחילת המאה, השיגו עמדות גבוהות יותר בחברה כמורות, אחיות ומזכירות.

זה היה בזמן שהאמריקאים האיריים התפרסמו בעיקר בזכות השפעתם על הפוליטיקה, במיוחד בתוך תנועת העבודה. בהתחלה גילו האירים מערכת קפיטליסטית אמריקאית אשר מבחינתם בקושי שונה מהרדיפה שספגו בידי בעלי האדמות האנגלים באירלנד. בגלל שנאתם לבעלי הבית האנגלים הללו, מרבית האירים התמרדו נגד "האצולה" של התרבות האמריקאית והפכו לחבב את המפלגה הדמוקרטית. בסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים, כוחם הפוליטי התגבר, שהוצג בעיקר בשליטתם באולם הטמני של ניו יורק, מרכז המפלגה הדמוקרטית בעיר. דמוקרטים אירים אלה, כמו רוב הסיעות הפוליטיות של אז, היו מעורבים ב"מכונות פוליטיות "שלעתים היו מושחתים לחלוטין. עם זאת, רבים היו אמיתיים יותר מבחינה חברתית מאשר עמיתיהם האנגלו-פרוטסטנטיים וסיפקו מזון ומשרות, והקימו ארגוני רווחה חברתיים רבים לאירים העניים ביישוביהם. באמצע המאמצים ה"קהילתיים החברתיים "הללו הקפיצו האירים לקדמת התנועות" העבודה "הלאומיות.

הרפורמיסטים המפורסמים ביותר בעבודה היו "מולי מג'יירס" ----- כורי פחם מכבשים וקשה להתייחס באכזריות שהתמרדו (לעיתים באלימות) נגד הבוסים האנגלו-אמריקאים שלהם. ארגון העבודה הלאומי הראשון באמריקה היה אבירי העבודה, שנוסד על ידי בנו של מהגר אירי. נשים איריות היו גם פעילות בתנועות העבודה. מרי האריס ג'ונס עבדה כחמישים שנה בארגון איגודי עובדים ובשיפור שכר ותנאי העובד. אליזבת גורלי פלין הייתה פמיניסטית וגם פעילה בתנועת העבודה בסוף המאה. לאחר היסטוריה ארוכה כעובדת מפעל שלא הייתה משולמת ומטופלת, היא מרדה בתעשיות שניצלו את עובדיהן והקימה את איחוד החירויות האזרחיות. למרבה הצער, רבים מהאנשים הללו הוטעו באידיאלים שלהם ומהר מאוד היוו את הבסיס של המפלגה הקומוניסטית האמריקאית.

כמו כל קבוצות המהגרים, גם האירים תרמו את תרומתם הטובה לתרבות האמריקאית וגם השאירו שובל של שפיכות דמים, סבל וייאוש שכולנו צריכים להתעב ולהתבייש בהם. עם זאת, כעם שעדיין הייתה בחיתוליה, ארה"ב נהנתה מהעבודה הקשה, מלכידות משפחתית, להט דתי ועקשנות מוחלטת של אומה שבורה וחצי מורעבת של מהגרים שהגיעו לכאן, בתנאים המאומצים ביותר ועשתה המדינה הזו שלהם. קתולי, פרוטסטנטי או "כלום" (כמו שאומרים בבית) ---- כולנו יכולים להביט לאחור בגאווה על המורשת האירית - אמריקאים יכולים להיצמד אליה.

הוראות וידאו: בין השורות מסביב לעולם - אירלנד (מאי 2024).