ג'ון בארליקורן - רוברט ברנס

• אַפּרִיל 29, 2024

ג'ון בארליקורן הוא סיפור ספוג בפולקלור - אחת הגרסאות הטובות ביותר ששרדו את הסיפור היא שיר של רוברט ברנס. השיר עוקב אחר גורלו של ג'ון בארליקורן - אפיון התבואה ששימשה לייצור ויסקי. השיר גרפי, המספר על בגרותו של ג'ון בארליקורן בקיץ, סבל בסתיו ושלבים רבים של מוות - הוא גיבור שדמה צריך לטעום כדי להבין את הקרבתו. בשיר ישנם הדים לסיפור המשיח - שלושה מלכים בראשיתם, שתיית הדם של הגיבור, ההצעה כי כל אשר יקרה, תחייתו של ג'ון בארלינקור לאחר שנשפך כוח חייו תבטיח את המשך מעגל הצמיחה וקציר.

שלושת המלכים בתחילת השיר נשבעו שבועה חגיגית שג'ון בארליקורן ימות. למרות שהם הפיל אותו ו הניח חבורות על ראשו ג'ון בארליקורן קם שוב והפתיעו כואבים את כולם. כך הורשה ג'ון בארליקורן קיץ של צמיחה וסתיו של הזדקנות לפני שאויביו תקפו אותו פעם נוספת. הם לא היו עדינים, חותכים אותו בברכו עם נשק חד, קושרים אותו לעגלה, מכסים אותו כששכב על גבו, תלו אותו בפני סערה והפכו אותו כך שהוא היה חשוף לחלוטין לרעים מזג אוויר.

ובכל זאת ג'ון בארליקורן לא ימות, ולכן אויביו פרשו אותו על הרצפה לעבוד אותו עוד יותר אוי. רוחו לא תרווה, כך הם השליכו אותו קדימה.

כפתור המוות של ג'ון בארליקורן הגיע עם צריבה וטחינה - תיאורו של ברנס חי באופן מוחץ:

הם בזבזו, אנחנו להבה צורבת,
מח עצמותיו;
אבל טוחן אותנו הכי גרוע,
כי הוא ריסק אותו בין שתי אבנים.

מותו של ג'ון בארליקורן הקדיש חיים לוויסקי (התרגום של השם הגאלי לוויסקי הוא מי החיים). ארבעת הפסוקים האחרונים של שירו ​​של ברנס חוגגים את גבורתו של ג'ון בארליקורן, את השמחה שהוא מעניק ואת יכולתו לגרום לגברים לשכוח את צרותיהם. גרסתו של ברנס מסתיימת בהרמת כוסית לגיבור סיפורו:

ויהי רצון הדורות הבאים שלו
לא תיכשל בסקוטלנד הישנה!

גרסאות מוזיקליות לסיפור ג'ון בארליקורן שופעות, בעיקר מבוססות על גרסאות אנגליות של הסיפור שכן מדובר בסיפור שחצה גבולות, משל שדיבר לכל מי שקטף תבואה כדי להפיק תענוג. הקצב, המידה והליריות של הגרסאות הסקוטיות והאנגלית דומים, ומשאירים את עצמם לשיר. שירו של ברנס ראה אור בשנת 1782 - ככל הנראה מקורו של סיפורו היה מדורות שלפני זמנו של ברנס.