שיעורים ממחלה
מה יכולה מחלה ללמד אותנו? האם נוכל להשיג תובנה וחוכמה כשאנחנו 'שפל'? האם מחלה יכולה לשרת מטרה גבוהה יותר? הייתי צריך לקחת בחשבון את כל השאלות הללו כאשר התקף שפעת הפיל אותי ממש מהרגלי.

כמי שנהנית בדרך כלל ממצב בריאותי יציב היה זה הלם של המערכת למצוא את עצמי מרותק למיטה עם שפעת ובהתחלה ניסיתי להתעלם מהתופעות ולהמשיך בלי קשר. למותר לציין שזו הייתה החלטה מטופשת והרגע שעצרתי והלכתי לישון הטמפרטורה שלי נסקה. לא היה קל לקבל את המאבק ללכת לשתות או לשתות את האנרגיה לביקור בשירותים. עם זאת, שבוע מרותק לבית ובעיקר למיטה לימד אותי כמה שיעורים ואני אסיר תודה על התובנות האלה, שלדעתי רבים מכם יפיקו תועלת גם מ:

מנוחה היא התרופה הטובה ביותר. כמו שקורה לעיתים קרובות עם מחלה, הייתי מנסה להתאים 36 שעות של פעילות למשך 24 שעות ולא שמתי לב לרווחה שלי. מחלה יכולה להיות דרך העצמי הגבוה שלך לומר "תפסיק עם זה ברגע זה, תוריד את הסוללות שלך מדי מדי ואם תמשיכי תמשיך לעצמך קצת נזק." כמובן שאם הייתי מכוון לגופי מעט יותר בזהירות הייתי שם לב שהאנרגיה שלי נשמטת ונחה בלי העזרה של נגיף שפעת!

העולם ממשיך להסתובב איתך או בלעדיו. לפעמים באגוצנטריות האנושית שלנו אנו מדמיינים שאם אנו באופן אישי לא עושים 'x, y & z' ונבצע אותם ברגע זה תהיה קטסטרופה מוחלטת. נחש מה? התוכניות בוטלו, לוח הזמנים שלי נמחק והפך הזמן שאחלה ויחלים. העולם עשה זאת לא להפסיק להפסיק ושום דבר מזוויע או בלתי הפיך לא קרה בגלל שלקחתי פסק זמן.

הגדרת מחדש את סדר העדיפויות שלנו כשאנחנו מתרוצצים 'עושים' אנחנו יכולים לאבד את הראייה של מה שחשוב באמת ומה פשוט מרגיש דחוף. מרותק למיטה פתאום אתה מקבל פרספקטיבה חדשה. אני מרגיש שניתנה לי פסק זמן להסתכל על דרכי הרוחנית ולהקשיב לקול הדומם הקטן שבתוכו, שקל מדי מדי לצעוק על ידי כל ה"עסוק "בחיים. השאלה הפכה 'למה הנשמה שלי צריכה ורוצה מהחיים האלה?' והתשובה לא הייתה רשימת מטלות!

הגוף שלך יודע הכי טוב. זרקתי אוזן חירשת להודעות שגופי ניסה לשלוח לפני שחלה, אבל ברגע שהייתה לי תשומת הלב המלאה והלא מחולקת, הקשבתי והקשבתי היטב. התפוזים היו המסר העיקרי. "תן לי תפוזים בכל שעות היום והלילה!" הייתי מתעורר לעוד תפוזים! פתאום כשהתיאבון הרגיל שלי כבה הייתי בכוננות לכל מה שגופי באמת חשק בו והתפריט שהוא דרש היה בריא מאוד - הג'אנק פוד היה לא מושך לחלוטין & אוכל טרי, גולמי עם הרבה נוזלים חובה.

לפעמים צריך להיות מטפל בטיפול. אין זה נדיר שמרפאים "נשרפים". זה אומר שיש לך דברים מאיזון ועשית יותר מדי נתינה בלי לקחת מספיק לעצמך. שבוע בו היה מעברי הבית נתן הזדמנות לאנשים להחזיר לי. נגעו לי מאוד בחברים שקיבלו לי, שטיפו, אספו את המרשם שלי, הבאתי את בני מבית הספר, שלחו ריפוי נעדר ובאופן כללי בדקתי שאני בסדר. בתי המתבגרת התארחה והצליחה לבשל לעצמה כמה ארוחות ולאחיה, והודיה שהיא די נהנתה. העוזר הרגיל הפך לעוזר ושקם איזון קטן. זה היה מזין לנפש לראות שאנשים דואגים מספיק כדי לחסוך ממני קצת מזמנם ונהדר להבין שאני באמת נתמך לחלוטין על ידי היקום.

מרחב לרצות את עצמך. הרמתי סריגה. באמת שחזרתי על זה כי אמי לימדה אותי כילדה. להיות חולה נתן לי את התירוץ המושלם לנסות משהו חדש ומעט קל דעת שפשוט לא הספקתי לעשות לו זמן, אבל זה היה כל כך כיף! שיחקתי בתערובות שמן ארומתרפי והגעתי עם כמה מרימי מצב רוח אמיתיים. אולי אתה יכול להתרחק מהזמן עם פאזל, לקרוא רומן רומנטי רטוב, לצפות בסרטים ישנים אהובים. למה לחכות שביתת המחלה כדי להתפנק כך? אני חושב שעליי להיות ברשימה 'רק בשביל הכיף' בכל פעם.

להיות סבלני זה היה הביגי בשבילי. בתחילת המחלה קינעתי לעצמי שזה יהיה באג של עשרים וארבע שעות. ואז זה ייגמר באמצע השבוע, ואז בסוף השבוע. לבסוף הייתי צריך לקבל שמדובר בשפעת אמיתית מלאה וזה ייקח כל עוד ייקח לעבוד את עצמו דרך המערכת שלי. בהחלמה למדתי להיות טוב לב כלפי עצמי, להיות סבלני בהתאוששותי.

אתה מקבל גוף אחד בלבד לכל החיים, אז התיידד איתו, הקשיב ושמור על הגוף שלך היטב.


הוראות וידאו: Why it’s so hard to cure HIV/AIDS - Janet Iwasa (מאי 2024).