המסר של מלאלה יוספזאי לאו
כאשר בן השש-עשרה מפקיסטן נורה בראשו על ידי גברים מטאליבן

זה היה זעזוע של העולם כשמלאלה יוספזאי הצעירה נורתה בראש במינגורה, פקיסטן, ב -12 באוקטובר 2012. היא רכבה על אוטובוס כשהותקפה באכזריות על ידי גברים מהטאליבן. לאחר הפיגוע ההרסני, לא היה בטוח אם היא תשרוד. אולם ב- 12 ביולי 2013, תשעה חודשים בלבד, מלאלה החזקה והחייכנית עמדה בפני מנהיגים ונוער במטה האו"ם לשאת נאום לקראת "יום מלאלה", חג שהוכרז לכבוד יום הולדתה.

מלאלה תיארה כיצד ההתקפה האלימה באוקטובר שינתה את חייה. למרות שהיא סבלה מכאב פיזי, זה לא הפריע לה להתחזק ולהתמסר יותר למטרות שלה מאשר קודם. היא אמרה, "כוח, כוח ואומץ נולדו. אני אותה מלאלה. השאיפות שלי זהות. התקוות שלי זהות. החלומות שלי זהים. "

מלאלה דיברה על זכויות החינוך של ילדים באמצעות נאומה. היא ציינה כי "הקיצונים פחדו, והם, מהספרים והעטים ... כוח החינוך מפחיד אותם." היא קראה לכל מנהיגי העולם לספק גישה חופשית לחינוך לכל הילדים והכריזה כי "ילד אחד, מורה אחד, ספר אחד ועט אחד יכולים לשנות את העולם ... חינוך הוא הפיתרון היחיד. תחילה חינוך."

בהתייחסות לגנדי ופעילים אחרים לשלווה, מלאלה הסבירה את אמונתה בנקיטת גישה שלווה להטיף בשינוי. ספרים ועטים, אמרה, הם כלי הנשק האמיתיים לשינוי, לא אקדחים. היא הדגישה כי היא לא שמה טינה כלפי האיש שירה בה, ושאין לה שום חשק לנקמה. הרצון האמיתי שלה היה לחינוך כל הילדים, כולל ילדי המחבלים והקיצונים. היא הודתה, "אני אפילו לא שונאת את הטאליב שירה בי. גם אם יש אקדח בידי והוא עומד מולי, לא הייתי יורה בו ... זו הפילוסופיה של אי-אלימות שלמדתי מגנדז'י, בדאשה חאן ואמא תרזה. "

רק בגיל 16, מלאלה כבר הפכה להשפעה לטובת הרבה טוב בעולם. לא רק שהיא דגלה בשינוי בשלום והפכה לאלופת חינוך הילדים, היא הייתה מועמדת לפרסים יוקרתיים רבים, כולל פרס נובל לשלום. כשרואים את הכוח וההכרה מעוררת ההשראה של הפעיל הצעיר הזה, אי אפשר שלא לחשוב על הקו מהשייקספיר חלום ליל קיץ: "למרות שהיא רק מעטה, היא עזה."