מיליון דרכים למות בסקירת הסרט

• מאי 20, 2024

במאי: סת 'מקפרלן
נכתב על ידי סת 'מקפרלן, אלק סולקין וולסלי ווילד
תאריך שחרור: 30 במאי 2014
זמן ריצה: 116 דקות
דירוג העורך: 2 מתוך 4 כובעים מלאי קקי


אלברט סטארק (סת 'מקפרלן) הוא פחדן. עד עכשיו הוא ניהל חיים שקטים ומעולם לא עשה שום דבר שהוא יכול להיות גאה בו. הימנעות מעימות ומתלונן על חייו בעיירת המים האחורית אולד סטמפ זה כל מה שהוא נראה טוב בו, וככל שהסרט נפתח, לואיז, חברתו, עוזבת אותו כיוון שלבסוף יש לה את העצב לומר לו שהיא לא יכולה להתמודד עם זה יותר.

אלברט, שבור לב ודיכאון, נקלע לחבריו הטובים ביותר אדוארד (ג'ובאני ריביסי), מתקן נעליים ביישן וערמומי, ורות (שרה סילברמן), זונה עם קול כמו שירלי טמפל ופה כמו, ובכן, זונה. כשם שאלברט החליט על עצמו לוותר על עסק הרועים המשפחתי ולעבור לסן פרנסיסקו, כך פורץ קטטת ברים ואלברט בסופו של דבר מציל אישה שתהפוך את עולמו.

אני הולך להודות, פחדתי באמת מהסרט הזה כשהתיישבתי לראות אותו. עיקר הבאז שהקיף את הסרט היה שמדובר בסרט שזכה לשבחים רב שנפל שטוח על פניו, ודאגתי שזה פשוט הולך להיות סרט נורא. ולמרות שזה לא סרט נהדר, אני נוטה לחשוב שזה היה סרט שהוגדר בהייפ שאחרים העלו אותו, כשהם לא היו צריכים לצפות למשהו אחר. בואו ונבהיר את זה: זה מערבי שנעשה על ידי הגברים שעשו איש משפחה. אם היית מצפה ליורש אוכפים בוערים, אתה טועה מאוד. מקפרלן ואנשי הצוות הולכים לעשות את הסרט שהם רוצים לעשות, ואם אתה לא אוהב את זה, ובכן, זה לא כאילו אכפת להם. הם טעונים.

בזמן שהפליק נמצא בצד הארוך, יש כאן כמה מתלים שעובדים ממש טוב. ריביסי וסילברמן מייצרים זוג מקסים על המסך, והניתוק בין התפקיד של רות למסירותה לפרישות עם אדוארד הוא למעשה סוג של נגיעה, בצורה לא הולמת. אביו של אלברט סטארק קצת מצחיק בפעמים הראשונות שאתה רואה אותו, וכמובן, ניל פטריק האריס הוא בעצם מושלם בכל תפקיד שהוא מוצב בו. יש כמה קומואים בסרט, שניים מהם בולטים במוחי באשר למה שעושה את הסרט נהדר, אך גם מדוע אנשים שנאו אותו.

הראשונה באה כהפניה למערבון מפורסם אחר, כזה שאני לא רוצה לקלקל, אבל תסמכו עלי, זה נהדר. השני הוא מראיין ריינולדס, והמראה שלו מצחיק רק אם ראית את הסרט הראשון של מקפרלן, טד. בסרט ההוא היה לריינולדס חלק קטן ומהיר בו אין לו שורות, אין דבר. הוא כמו תוספת. הפעם, יש לו את אותו החלק, למעט שהוא נורה על ידי הנבל של הסרט. אני חושב שזו הנטייה להתייחסות עצמית שמרגיזה אנשים באמת.

הסרט כולו מבוסס על הנחת יסוד הרומנטיזציה במערבונים אחרים: לחיות במערב הפרוע היה מוצץ. זו הייתה תקופה נוראית להיות בחיים, ואנחנו מטומטמים אם נקנה לתפיסה שכבר רומנטציה לנו עם חבר'ה כמו רוי רוג'רס וג'ון וויין. הבעיה היחידה בזווית ההיא היא שהדיאלוג בסופו של דבר צריך לבוא מקול שלא מרגיש כאילו הוא משתלב עם הסביבה, כמו קליקת הילד הזעיר בתיכון - אנחנו שונאים הכל, והנה נקודת ציון השקפה שהיא אידיאליסטית לחלוטין ולא מוצדקת לאור המצב הנוכחי שלנו להסביר מדוע. הקול הזה בא במקרה מאלברט, שכה עסוק בהסבר מדוע הכל נורא שאנשים ממש מתים בזמן שהוא מנסה להסביר את הכל. זה פשוט לוקח יותר מדי זמן.

ואתה יודע מה? לא אכפת לנו. אחרי שהשנחה הראשונה הסבירה כמה זה שטויות לחיות במערב, היינו על הסיפון. מקפרלי ואני מבצעים עבודה נהדרת בהקמת הנחות מהירות בגלל האופי החיצוני של תכניות הטלוויזיה, אבל זה מרגיש כאילו הם מאבדים אמון אחרי המונולוג של המיליון המאה מיליון של אלברט על הקאסטפסט שהוא וחבריו חיים בו. זה, חבר'ה. המשיכו לדחוף אנשים בפרצופים וגרמו להם לעשות דברים מצחיקים. על זה שילמנו. ולזכות הסרט ייאמר שזה טוב מאוד.

אז האם זה היה היורש הגדול שכולם קיוו אליו? לא. אבל האם זה היה בדיוק מה שהיית מצפה מסת 'מקפרלן? כן. ותשאיר את זה בזה. פשוט שתוק וצחק.

** הסרט הזה לא מיועד לילדים. זה דורג R מסיבה כלשהי. צפיתי בסרט הזה בערוץ פרימיום באמצעות שירות שאני משלם עליו. לא קיבלתי פיצוי על סקירה זו. **

הוראות וידאו: Dr. ‪Eben Alexander - ד"ר אבן אלכסנדר - מסע של מנתח מוח אל העולם הבא (מאי 2024).