קיץ מודל
לפני 20 שנה כשמרחתי שפתונים באמבטיה ממש ליד בית המשפט לאוכל בקניון לנוקס, נכנסתי לפולינה פוריצקובה. באותה תקופה היא הייתה דוגמנית החישורים של לנקום. באותה תקופה אני זוכר שחשבתי כמה היא אתרית. לא יכולתי לשים את האצבע על זה אבל משהו בה גרם לה להיראות אחרת, כמו שהיא איכשהו ראויה להיות דוגמנית-על. למרות שפתחתי במה שהיה באמת רגע אישי עבורה, היא הייתה ידידותית, אמנם מעט מרוחקת אך לכאורה יותר מביישנות מכל דבר אחר. אחרי שעזבתי את האמבטיה, ראיתי אותה שוב כשהיא עוברת בקניון עם ריק אוקאסק.

ברומן הבכורה שלה, קיץ מודל, מספרת פאולינה את סיפורה של ג'ירינה - מבטאת את יי-ריש-נה. ג'ירינה היא ילדה בת חמש עשרה שעלתה לשוודיה מצ'כיה. כשגדלה בשבדיה היא הושפילה לעיתים קרובות על ידי חברי בית הספר שלה והוריה. כמעט בן לילה, הנסיבות משתנות במהירות כשהיא מלווה את חברתה לסשן צילום. הדבר הבא שהיא יודעת שג'ירינה סולו את זה בפריז כדי לבלות את הקיץ בכדי לברר אם היא יכולה לעשות את זה בעולם הדוגמנות או לא.
ג'ירינה מבלה מערבולת קיץ בלימוד העליות, המורדות, הקצוות והמוצא של ענף האופנה. כמו ילד שנדחף למים ואמר לשחות, ג'ירינה נכנסת לעולם האופנה. מאירוע אחד למשנהו היא לומדת ששום דבר בעולם החדש הזה לא נראה כמו זה. רגילה להיות הזר ולחוץ קשה לראות את היופי שלה, היא נחושה בדעתה לעשות זאת. אגב, היא שורדת את מעשיהם של דוגמניות קנאות, צלמים אכזריים וסטייליסטים, תוך שהיא מנסה להישאר נאמנה לעצמה. במהלך החיים החדשים והמהירים האלה שלוקחים אותה ליישובים אקזוטיים היא מוצאת חברים אמיתיים, מתאהבת ולבסוף מגלה מה המשמעות של קבלת עצמה.
פוריזקובה נותנת לנו מושבים בשורה הראשונה כדי לחזות בצד המכוער של היופי. זה קצת מוזר לראות עולם מלא בתמונות יפהפיות למציאות הקשה שהיא. כמו סופרים רבים ישנם הקבלות בין סיפור זה לחייו של פוריזקובה עצמו. דבר אחד בטוח, בפעם הבאה שאראה עוד תמונה יפה במגזין יהיה לי הערכה חדשה לגמרי לדגם שבתמונה.
בנוסף לקיץ דוגמניות, פאולינה פוריזקובה היא המחברת של ראלפי הג'וק. כיום היא מתגוררת בעיר ניו יורק עם בעלה ושני בניה.