ניקי גרימס - משוררת ילדים
כמו רבים מהאדריכלים הגדולים של המילה הכתובה, ניקי גרימס שמח ללבוש את התואר "משורר". ניקי גרימס הוא משורר ומספר סיפורים שכותב באמת סיפורים שילדים וצעירים יכולים להתייחס אליהם.

ניקי גרימס נולד ב 20 באוקטובר בשנת 1950 להורים ברניס וג'יימס גרימס. ראוי שמשורר זה נולד בהארלם, בית הרנסנס של הארלם. ההורים של גב 'גרימס נפרדו וחזרו להתאסף פעמים רבות לפני שלבסוף קראו שזה ייגמר לתמיד. זה היה בתקופה זו שגרימס ואחותה הגדולה קרול עברו מקרוב למשנהו. הם הוכנסו לבתי אומנה שונים.

כאשר גרימס הייתה בת חמש נפרדו היא ואחותה. כל אחד מהם נשלח לבתים נפרדים. רבים מהבתים בהם ניקי ניגרה היו נוראיים, אך בית האומנה האחרון שלה שבמדינת ניו יורק היה במקום בו הרגישה נוח ואהובה.

כאשר גרימס הייתה בת עשר, אמה התחתנה בשנית והזמינה אותה ואת אחותה לעבור לגור איתה. למרות שגריימס אהב את משפחת האומנה שלה, היא רצתה להכיר את אמה שוב ולכן הסכימה לעבור לגור איתה וחזרה לעיר ניו יורק. לרוע המזל אחותה לא נשארה עם המשפחה.

את שאר ילדותה של הגברת גרימס בילתה בעיר ניו יורק. היו לה מספר שנים מחוספסות ברחובות העיר המשכילים ולמדה בבתי ספר גסים אך היא שרדה את התקופות הגסות בקריאה וכתיבה.

ספרים אפשרו לגריימס לשרוד את התקופות הגסות בחייה. הם עזרו לה להתמודד בכך שהם הסיעו אותה למקום ולמקום אחר. המשורר העתידי בילה שעות רבות בספריה בקריאת ספרים בלי סוף.

אף על פי כן, לא משנה עד כמה היא אוהבת את ספריה, היא חשה שבגדה בהם. היא לא ראתה אף אחד שנראה כמוה בספרים שקראה. היא גם לא ראתה שום ספר שדיבר על הצרות בהן התמודדה כבן למשפחה לא מתפקדת, בית שבור וכילדה אומנה. היא ידעה שהיא רוצה לכתוב ספרים לילדים שנראו כמוה ועברו את אותם מצבים שעברו.

גב 'גרימס למדה בתיכון ויליאם הווארד טאפט בברונקס, זה היה שנות השישים והיא התערבה במושבי sit-ins, הפגנות פוליטיות ופעילות של תחומי עניין. זה היה בתקופה זו שגב 'גרימס ספגה אובדן גדול, אביה נפטר. גב 'גרימס נהיה לחוץ, כועס ונפגע.

יועצת ההדרכה שלה עזרה לה לעבור את אותם תקופות קשות. אישה בשם גברת וקסלר הייתה ניצולת שואה והמורה לאנגלית שלה. גברת וקסלר עזרה לה להתמקד בעתיד. היא עזרה לה להתמקד בלימודים, בהכנות לקולג 'ובחיים שרצתה לעצמה

השראה נוספת בחייה הייתה הסופרת ג'יימס בולדווין. המשוררת פגשה את הסופרת במהלך שנת הלימודים הצעירה שלה בבית הספר והוא חינך את האמן השואף. גרימס מזכה את בולדווין בהשפעה החשובה ביותר בחייה הספרותיים. באמצעות בולדווין למדה גרימס לכבד את כישרונה ולכתוב ביושרה וביושר. היא גם למדה את האחריות שהייתה לה כלפי הקהל שלה. הוא עודד אותה להשתלט על מלאכתה ולהרחיב את הידע שלה.

לאורך כל לימודיה, ניקי גרימס כתבה סיפורים ושיר וקראה את כל מה שיכלה לשים עליה וכמו רוב האמנים, היא חלמה להניח את ספריה על המדפים בספרייה. בהיותה בתיכון פרסמה שירים בכתב העת הספרותי של בית הספר ופרסומים אחרים. מכיוון שבילתה את מרבית חייה בעיר הפנימית, לרבים מספריה ושיריה יש את העיר כרקע.

אמה של גב 'גרימס לא תמכה בשאיפותיה בקריירה. כאשר דיברה על רצון להיות סופרת לאמה, היא הייתה אומרת לה שהסופרים הם אגורה של תריסר. שנים רבות אחר כך Grimes כתב קובץ שירים אוטוביוגרפי וכינה את היצירה "A Dime a תריסר".

לאחר שסיים את לימודיו בתיכון, גרימס הצטרף לסדנת סופרים באוניברסיטת קולומביה. כאן היא נפגשה והתיידדה עם המשוררת הנודעת. ניקי ג'ובאני. שנתיים לאחר מכן למד גריימס במכללת ליווינגסטון, אוניברסיטת רוטגרס במדינת ניו ג'רזי. גרימס זכה לפגוש פרופסורים שהיו אמנים עובדים. היא פגשה אמנים כמו הבסיסט לארי רידלי והסופר נתן הרד.

ניקי גרימס כתב גוף או יצירה משמעותיים. גרימס הצליח לכתוב שירה ובדיוני הכוללים דמויות אפרו-אמריקאיות שאנשים צעירים וילדים יכולים להזדהות איתם. גרימס זוכה בזכות סצנות מילדותה בעיר ניו יורק על כך שהיא מעבירה את החוויה השחורה וכתיבה של נושאים של משפחה, חברות, סובלנות וקהילה. למרות ילדותה הקשה משלה, סיפוריה מלאים בחום ואופטימיות.

ניקי גרימס כתב כמה ספרים וספרי שירה עטורי פרסים. הרומן שלה "מסכות ברונקס" זכה בפרס הסופרים של קורטה סקוט קינג משנת 2003 ו"מחברת ג'זמין "היה ספר השנה של מכללת רחוב בנק. היא כתבה גם את אוספי השירה הפופולאריים, "דניטרה בראון, ליצן כיתתי", "דניטרה בראון עוזבת את העיר" ו"פגוש את דניטרה בראון. "
ניקי גרימס אמרה שהיא מבורכת לעשות את מה שתמיד חלמה עליו.

הוראות וידאו: הערב יהיו כאן | רבקה מיכאלי, חברת הכנסת מירב בן ארי ואיציק כהן - פרק 10 (מאי 2024).