הנס שלי בספטמבר 11
במובנים רבים, זה היה ייצור סבון שהוביל אותי לנס שלי בספטמבר 11. הייתי יצרנית סבון נלהבת והגעתי להעריך את הזבל של אנשים אחרים בדרכים שלעולם לא הייתי מתחיל לסבון שלי. אני כמו כל כך הרבה בניו יורקים אחרים גרו על חצאיות ניו יורק ברובע החיצוני, ואחד הדברים הרבים שיאחדו אותנו היו נסיעות הרכבות הללו למנהטן, שהייתה ממש את מרכז ליבנו של עולמנו.

בבית הייתי סורק את חדר האשפה שלי בקו-אופ וחיפש פחים ונקי ניקוי מוזרים שניתן להמיר לתבניות סבון, קופסאות מתנה וכל מיני סוגים של גלישת דברים. בסוף השבוע שלפני ה- 9/11 הלכתי לחדר האשפה בבניין שלי ומצאתי רומן קטן עם נייר כרוך. אני לא זוכר את הכותרת אבל כן זוכר שהוא היה מרופט ובלוי כל כך שהדפים היו צהובים ומוכתמים והוא היה זעיר. אני זוכר שחשבתי שזו בטח פנינה של ספר להיות קטנה כזו, כמו עכברים וגברים. ובתחילת אותו סוף שבוע ראה אותי מתיישב עם כמה מנות לאכול, במיטה קוראת את הספר שלי.

עלילת הספר הייתה מדהימה. תמצית הספר הייתה - קבוצת טרוריסטים פוצצה את מרכז הסחר העולמי והיה שם מהומה וארמגדון כמו ענן מעל העיר שכמוה מעולם לא ראינו. אני מאמין שזה היה יום שישי או שבת. נכנסתי למיטה עם עלילת הספר הזה בתודעתי ובחלומותיי. חלמתי שהשמיים נופלים והסתכלתי כשרץ מטורף של אנשים ברחו מהמנהטן. בתוך זה היו פיסות הנייר היפות הללו שטסות ללא טיפול בין העננים האפורים.

בדרך כלל אם איחרתי עם המשכנתא הייתי לוקח את הרכבת E למנהטן ויורד מתחת למרכז הסחר העולמי ואוכל ארוחת בוקר באחת מהאוכלות הזעירות בקומת הגישה תחת מרכז הסחר העולמי. ביום שלישי בבוקר - 11 בספטמבר 2001 החלטתי שאחכה ללכת למרכז הסחר העולמי (כי - חשבתי) אם טרוריסטים יפוצצו את מרכז הסחר העולמי זה היה קורה בבוקר - כמו בספר. שטפתי את השיער ולקחתי את הזמן להתכונן. הערכתי שצריך להיות בטוח לצאת למנהטן עד הצהריים. אז שיחקתי במחשב שלי ועיכבתי את הנסיעה למנהטן. זמן מה אחרי 9 בבוקר אחותי התקשרה אליי מפלורידה לספר לי שהמטוס הראשון טס למרכז הסחר העולמי.

איבדתי מאז את הספר, לא יכול לזכור את הכותרת ותוהה איזה יקום חלופי העלה ספר זעום ומרופט שהציל אותי מלהגיע לטיול במרכז הסחר העולמי.




הוראות וידאו: The Original September 11th (מאי 2024).