אריזה לביקור הבנים בבריטניה ובארה"ב

• מאי 5, 2024

כשאני חושב שוב אני זוכר שאמא שלי רצתה לעשות את מה שאני עושה היום - לנסוע לבלות עם הילדים. לפעמים אני חושב שאני עושה את זה כי היא לא הצליחה וזה שובר את ליבי לראות איך הכסף שחסכה כדי לנסוע ולפרוש, מתבזבז על משרתים שצריכים לעשות הכל בשבילה.
החיים לפעמים יכולים להיות כל כך לא הוגנים.

אבל שבוע לפני שאני עוזב מוציאים את המזוודות ומאובקים ומוכנים מראש לטווח הארוך לראות את שני הבנים. אחד בבריטניה ואחד בארה"ב. אני חושבת שאמא מתארזת בלב ובדרך כל הטובים שאני יודע שהם אהבו בילדותם. יש כמה טעמים שלעולם לא ניתן לשכפל אלא אם אמא מכינה אותם.

אבל עכשיו יש במשוואה עוד אדם קטן שממלא את ליבי הרבה יותר מבני שלי. זו הבנות הגדולות והיפות. כל יום ליום הטיול אני עורמת בדברים שאני יודע שיביאו לילדות הקטנות אושר רב.

אני מזמין ספרים של פפה חזיר ודורה מחנות ספרים מקוונת המנוהלת על ידי חבר. מהנוחות של ביתי אני יכול לראות את הספרים ברשת ולהזמין אותם. ואז אני לוקח טיול לבנק להעברת הכסף והחבילה מגיעה תוך יום. כל כך פשוט וקל ומבחינתי מכה את כאב הראש של נסיעה בחוץ לחום לחנות ספרים.

החבילה נבדקת ומכניסה למזוודה שלי. אני יכול להרגיש את ההתרגשות של הבנות כשאני נותן להן את הספרים שלהן. איך הם אוהבים לקרוא ויתלו עליי ויקפצו לחיקי להקשיב לסיפורים. הם עדיין רק בני שלוש אז הם עדיין לא יכולים לקרוא, אבל אני לא מתפלא שהם יבואו בשנה הבאה.

אומרים לי שעדיין קר בלונדון, אבל החם בארצות הברית ולכן אני אורז בעיקר לבריטניה מכיוון שבית הבנים הזה לא מספיק גדול כדי לשמור על הבגדים שלי. אני אף פעם לא טורח בארה"ב כי יש ארון שלם עם הדברים שלי, מהנעליים ועד היום, ללבוש ללבוש וריצת ריצה וכמובן סט מעילים. ונעלי הגן שלי ונעלי הבית, הכל נשמר בזהירות לביקור הבא שלי בכל פעם שאני הולך.

ברגע שאני נוחתת, התינוקות נזכרים בי לא לדאוג, אבל אבקת הקפה שלי ותרופות שלי שהכנסתי לקפה (ממתיק סטיביה) - כולם בארון ומחכים שאבוא.

הית'רו הוא שדה התעופה הגדול והגדול הזה בו עלי ללכת במעליות האדירות הללו לנמלי הרכב. ואילו בנוקסוויל שדה התעופה הוא קטן כמו שיש לנו בגואה הודו, או קטמנדו או אפילו ניירובי. שדות תעופה מוכרים עכשיו מבחינתי שטסתי עשרות פעמים לאורך השנים. בהית'רו יש כל כך הרבה קרוסלות שאני צריך לשמור על השכלות שלי לגבי לאן ללכת. אבל בנוקסוויל זה בדיוק זה שלוקח לנצח לזרוק את המזוודות שלנו ולהתפזר ישר אל הכביש ולתוך המכונית.

אם אתה שואל אותי איזה אני מעדיף? אני מעדיף את נוקסוויל שהוא קטן וקל לנהל משא ומתן ללא קו הגירה המשתרע לאורך קילומטרים רבים בבריטניה. בפעם האחרונה שנסעתי ישירות לארצות הברית הופתעתי לטובה עם השלמת העלייה בסעודיה. ויכולתי להישבע שזה נראה כמו ארה"ב.

אני קונה תכשיטים עבור נשות הבנים כי אני אוהבת תכשיטים ועבורי אלה מתנות קלות. שוב יש לטנישק שירות מקוון שמביא את התכשיטים הביתה ואתה מזמין מה שאתה רוצה. בהמשך המוצר מועבר לבית עם הסמכה ואח '. בקושי לוקח זמן לארוז תכשיטים.

מתנות לבנים הם בדרך כלל דברים לבית שאני קונה כמו תליית קיר משי, שטיח משי או אפילו פילים מגולפים.