דיוקן אישה קרולין גאריוט
"כשאני נכנס למשרד שלי ומתחיל לכתוב, בעלי פשוט סוגר את הדלת. כשאני יוצא ארוחת הערב על השולחן, "אמרה קרולין גאריוט.

ג'רי גאריוט קורא, עורך ומבקר את עבודתה של אשתו.

"כשהיה לי החסימה הראשונה שלי הוא אמר, 'אתה צריך לעשות את זה. אתה לא תשמח עד שתעשה זאת, "אומר המחבר.

קרולין גאריוט היא בת 70. כשאתה מדבר איתה אתה יכול פשוט לומר שהיא נהנית מחייה. היא מייחסת את השמחה לג'רי. הם למדו יחד בבית הספר הציבורי ונפגשו שוב שנים רבות אחר כך. "עם ג'רי, למדתי שוב לצחוק."

איך מספרת הסיפורים והמורה לשעבר הגיעה לרמה החדשה שלה כסופרת?

"איבדתי את הקהל שלי. הפכתי למורה כשנישואיי הראשונים התפרקו. הילדים שלי גדלו, ומחוז בית הספר שלי החליט שיש לקבל 'פרישה מוקדמת' בגיל 60. מבחינה כלכלית לא הייתי מוכן לפרישה נעימה ופשוט להתפרנס הפך לבילוי כל-כך.

"עם לידת הנכדה התפילה שלי, הבנתי כמה אני מתוסכל. גרתי כמה מאות קילומטרים משם וביקורים קבועים לא באו בחשבון. הייתי בן 61 והבריאות שלי באותה תקופה הייתה מסוכנת. השתכנעתי שכנראה לא אחיה לראות את קייטי מתבגרת, אז החלטתי לכתוב מכתבים לקייטי שסיפרו לה את הסיפורים המשפחתיים על סבא וסבתא והורי כדי שיהיה לה קשר משפחתי שאחרת הייתה מתגעגעת אליו.

"התוכנית הייתה לכתוב מכתב כשיש לי רגע ולאסוף אותם לספר שיימסר לה ביום הולדתה ה -12. מהר מאוד מצאתי שלא הייתי זקוק לקהל מולי. מצאתי גם שאני מעדיף לכתוב על המכתבים האלה מאשר על כל דבר אחר שעשיתי באותה תקופה. "

בעלה הראשון היה אקולוג ומומחה לחיות בר, והעניק לה קצת רקע לאופי הזאבים. מחקרים שעשתה במהלך לימודי הקולג 'העבירו לה את הידע על אנשי חורון, אמריקאים ילידים שאכלסו את העולם החדש כשהגיעו הצרפתים והאנגלים.

"רציתי רק לספר סיפור טוב שגרם לאנשים לחשוב. לא התכוונתי שיהיה לי מסר נהדר. אם מישהו שם, תן לקוראים למצוא את זה ולהפנים אותו בעצמם, "אמרה. הסיפור הוא "בעיקר סיפור של ההורון ומה שקרה להם בגלל הקשר האירופי. הדמויות הגיבו רק לאתגרים הגלומים בהם. "

על תהליך הכתיבה שלה היא מייעצת, "אני חושבת שלכל סופר יש דברים מסוימים שעליהם לעבוד לפני שהם יכולים אפילו להכות בעיתון. מבחינתי היו שני דברים: בראש ובראשונה, סופר צריך לדעת איך ומתי הם עובדים הכי טוב. שנית, הם צריכים למצוא את הזמן לעשות זאת.

"אני בן בוקר בכל מה שקשור לעבודה יצרנית, אבל נראה שאני עושה את החשיבה היצירתית ביותר שלי מיד אחרי שאני נכנס למיטה. הרבה זמן כשניסיתי לכתוב הייתי מתיישב לכתוב אחר הצהריים. שגוי. ניסיתי לכתוב אחרי ארוחת הערב. אפילו גרוע יותר. ולמרות שהמיצים היצירתיים שלי יסתעפו אחרי שזחלתי למיטה, בדרך כלל הייתי אומר לעצמי שאזכור מה אני חושב ואכתוב את זה למחרת. זה לא עובד יותר. לקחתי לא מעט זמן להבין שעפרון ונייר לצד המיטה לא יהרסו את עיצוב חדר השינה. עכשיו, כשיש לי תפנית ביטוי או רעיון קיצוני במיוחד, אני פשוט מתהפך, משרטט אותו וחוזר לישון. "

"כשאני עובד אני מנסה לקום בסביבות השעה 16:00 ובדרך כלל כותב על הטקסט. כשאני מתחיל להתייבש והרעיונות מגיעים לאט יותר, אני פשוט מפסיק. אני גם לא כותב כל יום. דפוס הכתיבה שלי הוא משהו כזה:

יום 1: חשוב על מה שקורה אחר כך.

יום 2: דברו עם עצמי בכדי לראות אם הפעולות הגיוניות.

יום 3: מחקר כדי לוודא שמה שהייתי רוצה לומר מתאים לתאריך הזמן / מקום של מה שאני עושה.

יום 4: אם הכל עדיין קופאזטי, אכתוב.

"ברגע שהבנתי שזו הדרך שכתבתי, התסכול שלא לעלות על הנייר כמו שאני חושב שעלי פשוט להיעלם."

היא והמפרסם שלה לא יכלו להגיע לתנאים נעימים. עורך הדין שלה יעץ לה שהדרך היחידה שהיא יכולה לשלוט בנכס היא לקנות את המו"ל. אז היא עשתה. היא הצטרפה לאיגוד מו"לים קטן והקימה חברת הוצאה לאור משלה, Driftwillow Press (www.driftwillowpress.com).

ההפעלה הראשונה של ספרה, צל הצלב, הייתה 1,500 עותקים. היא הציגה הרבה שיחות וחתימות על ספרים והיא חייבת להיות משווקת משלה. "התהליך הפך אותי לקורא טוב בהרבה." זה גם גרם לה להתמצא בעולם בהרבה.

עבור סופרים שמתכוננים למכור את כתבי היד שלהם, גברת גריוט מדגישה את חשיבותו של סעיף היושרה המוסרית המעניקה למחבר שליטה ביושרה של יצירותיהם ושימוש בשמותיהם.

גאריוט עובד על כמה כתבי-יד, כולל האוטוביוגרפיה שלה. למידע נוסף עליה בקר באתר האינטרנט שלה בכתובת www.driftwillowpress.com.

הוראות וידאו: וואוו מוות קליני מצמרר עם מרן הרב עובדיה יוסף ורבי נחמן מברסלב זיע"א חובההההה!!!!! O-: (מאי 2024).