נושאי התמחות בצבע בולים.
אספן בולים המתמחה באיסוף בולים אמריקאיים מהמאה ה -19, היסטוריה נייחת ודואר ממשיך להתמודד עם סוגייתם של אילו צבעים אמורים להופיע בולים אותנטיים שהוא אוסף? נראה שהצבעים משתנים ומקשים עליו להתמחות בבולים אלה בכוחות עצמו.

אספן זה מחזיק במדריכי צבע שונים הנעים בין הזולים לטווח היקר למדי. מה שמסכל את האספן ביתר שאת הוא שהצבעים המוצגים במדריכים השונים מגוונים באותה מידה בפני עצמם, מה שלא עוזר לו במאמצי ההתמחות העצמית שלו.

אז איך מומחה בולים מקצועי קובע את הצבע המתאים לחותמת או מעטפה מסוימת? המשימה של מומחה להחליט היא שהחותמת שנבדקת אכן או אינה תואמת צבע נתון - בדרך כלל זה מופיע בקטלוג ובניסיון של אחרים. באופן קפדני המומחה אינו "קובע צבע" אלא במובן מאוד צר.

אנו נשתמש בסקוט 10 כדוגמה לבעיות צבע. בהתמודדות עם סוגיית הצבעים, עליכם ראשית להגיע למסקנה שהחותמת שנבדקת באמת היא דוגמא לא מושלמת, ולא דוגמה משנת 1857 עם ניקוב הנקבים.

בשלב הבא תצטרך לקחת בחשבון את העובדה שחותמות של סקוט 10 מקוריות חייבות להיות מלוח מסוים, ואילו בולים של סקוט 11 הודפסו מלוחות שונים עם מאפיינים שונים. לכן היכולת לצבוע חותמות אלו היא נקודת התחלה טובה באשר לצבע, מומלץ להשוות את הבול המדובר כנגד דוגמאות ידועות ונגד האינציקלופדיה הלבנה של הצבעים צבעוני בולים של ארצות הברית.

עבודה זו כוללת לוחות צבע שהם תקן הזהב לזיהוי צבעים על חותמות ארה"ב. ב 95 אחוז מהמקרים התשובה תהיה ברורה, אך ישנם מדי פעם חותמות בהן אין צורך בהירות צבע מכיוון שהחותמת שונתה בכוונה או במקרה. "תאונה" יכול היה להתייחס ל"ביצוע מזג אויר ", חשיפה כה ממושכת לאור שמש או שיש עליו ספל קפה.

אם החותמת שונתה, יש לציין אותה בגליון העבודה של המומחה. והקביעה באיזה מספר קטלוג זה עשוי להיות קריאת שיפוט. כלל האצבע עבור מומחי בולים הוא שיש לזהות את הבול כמגוון הפחות יקר או הנפוץ ביותר מבין האפשרויות, אלא אם כן מומחה מומחה בטוח אחרת.

אבל במקרים הנדירים שבהם הבול לא השתנה והצבע לא ברור, וגם הציפוי אינו ברור, המומחה צריך לדחות דעה, כי התקן הוא שהמומחה צריך להיות בטוח ב 100% לדעתו המקצועית.