דת ואכזריות בבעלי חיים

• מאי 8, 2024

חגים דתיים הם זמן למפגשים משפחתיים ולהתבוננות פנימית קדושה. עבור מי שעוסק ביהדות, הקדוש ביותר בחגים הוא יום הכיפורים, יום הכיפורים, הנחגג בספטמבר או באוקטובר על סמך האופן בו השנה במערכת הלוח הגרגוריאנית הסטנדרטית תואמת את תשרי, השנה החדשה בלוח השנה היהודי.

אירוע קדוש זה נועד לאפשר לאנשים לתקן את כל העבירות שלהם במהלך השנה האחרונה ולעשות תשובה משמעותית. מראה נפוץ בקרב מתרגלים יהודים הוא לבישת לבן, המסמל טיהור עוולות דתיות.

עבור הכת היהודית האורתודוכסית יש דרישה נוספת לניקוי מתפללים בצורה של הקרבה. ב"זמן מודרני ", זה מתורגם לשחיטת עופות. ישנן כיוון רב בתקשורת בנושא הרלוונטיות של תרגול זה. יהודים אורתודוכסים הצהירו לתקשורת כי מדובר בהקרבה הכרחית כמנחה למען המזל פחות טוב מהם. בליץ תקשורתי זה נעשה בניסיון לגרום למה שהם עושים להיראות משמעותיים יותר. עם זאת, עם היעדר מעקב אחר תרומת התרנגולות שהוקרבו למטבחי שירות קהילתי הוא הטיל צל שלילי על התרגול.

התרנגולות כלולות בדרך כלל ונשללות מהן מזון ומים לפני מותם. לאחר שההקרבה הגיעה למסקנה, התרנגולות נזרקות לסמטאות או לצידי אשפה. בשנת 2005 עדים לעבירות בלתי אנושיות אלה עייפו מהתנהגות הכת והחלו למחות. עד שנת 2010 מתרגלים אורתודוכסים לא היו מרוצים מהתייחסות התקשורת השלילית כלפי התרגול הקורבן. חסידי האמונה לקחו את העניינים לידיים והתחילו להציק למפגינים על כך שקיבלו את התנגדויותיהם על ידי פיזור צבע אדום על שלטי מחאה וכניסה לבית. שש שנים לאחר מכן, בשנת 2011, אזרחים מודאגים טרם רואים גידול בתרנגולות שהוקרבו נתרמות למטבחי שירות קהילתי ונשארות מבולבלות בגלל מעשיה הבזבזיים של הדת.

המפגינים התייחסו לכת הדתית על כך שלא הכירו בערכם של התרנגולות שנשחטו, מה שמעיד על היחס הלא אנושי של בעלי החיים לפני השירות הדתי ואחריו, ומהווה מעשה אכזרי. הוצע כי אם תרנגולות אלה נועדו לסייע למזל המזל, כי תרומות כספיות לצדקה ישיגו את אותה מטרה מבלי שתידרש לקיחת חיים. הכת האורתודוכסית לא הוסיפה להשלכות של התייחסות לא תקינה של התקשורת.

הפילוסופיה הדתית האמיתית שעומדת מאחורי ההקרבה אינה קשורה לאלה שפחות המזל שלהם. תפקידה העיקרי של פעולה זו הוא ההכרח לשפוך דם חף מפשע בכדי לרחוץ את חטאי המתפללים, כך שהם ימשיכו לחיות ולשגשג, כפי שנדרש בתנאך (ראשי תיבות של עבודות הקודש היהודיות המשולבות). ידי המתפללים מונחות על ראשן של תרנגולות שהוקרבו וחטואן הודה לפני ההרג. נקודת המבט היא שברגע שנרצח החיות התמימות, רוחם "נשלחת" לאלוהים כשעיר לעזאזל על עבירותיהם, כפי שנאמר בספר ויקרא.

הטענה העמידה של הכת האורתודוכסית כדי לאמת את נקודת המבט הדוגמטית שלהם היא שמנהג זה אינו אכזרי יותר מאשר שחיטת בעלי חיים למאכל אדם. עם זאת, ישנם למעשה הבדלים ברורים. בעלי חיים שנשחטים לצורך טקס יום הכיפורים נקבעים, מורעבים ונהרגים מבלי שהם מקבלים מחווה על הקרבתם לפני שהם זורקים לאשפה כמו תוצר לוואי של פסולת. אנשים הצורכים בשר בדרך כלל יתנו תודה. הבשר נצרך למזון ומה שלא נאכל נשמר בכדי לספק תזונה נוספת במהלך ארוחה אחרת. ההבדלים המשמעותיים בין שני אופני המחשבה הם הערך המהותי המונח על חיי בעל החיים ומתן מטרה למי שהוקרב.

הקרבת בעלי חיים דתית נהוגה כדי להחליף את זו של להציע אדם חף מפשע. אם בעל החיים אמור להתנהג כאדם פונדקאית, מדוע לא ניתן לו משקל זהה לזה? לא ניתן לשקול להתייחס לאדם צ'סט שהוקרב ללא מחווה ואז לזרוק למזבלה ללא התחשבות נוספת, מה שהופך את פעולת ההתייחסות לבעלי החיים כאל פונדקאית שווה להחליף תחושה מכובדת.

תנו למתרגלים היהודים האורתודוקסים לשמוע את קולות הערות והסיבה לחלופות יצרניות לשינוי חיובי למסורת. למעוניינים להביע את דאגתם חתמו על עצירת הקרבת בעלי החיים ביוזמת יום כיפור.

הוראות וידאו: הרב מאיר אליהו | צער בעלי חיים | יזדים (מאי 2024).