משתולל /

• מאי 4, 2024

שלום, וברוך הבא! שמתי כבר שקע לא מבוטל בערימת הרומאנס של יוני, ואני מאוד מצפה לחפור בכמה מהאחרים שעדיין על שולחני. למעשה יש לי עוד כמה מוכנים לשתף אתכם, ואני מקווה שאקבל ביקורת או שתיים נוספות בהמשך השבוע.

בינתיים, הפסק זמן הזה, יש לי את הטרוף של שרה מקארטי (ברקלי היט), שלישיית סיפורים שמתרכזים סביב אחיות דלייני וחבריהם זאב זאב. ראשית, ליסה, כפופה להתנקם במה שעשה מקומי לאחותה רובין. אבל לאנס שיש לו יש חברים שמוכנים להילחם מלוכלך. דונובן הוא מגן על חפיסתו שנשלח לאחזר את האלפא הבאה, וויאט, ששוטרת את העיר הקטנה בה התיישבו ליסה ואחותה. אבל דונובן לא מוכן לתת לגברים לפגוע בה, לא עכשיו שהוא מצא את בן זוגו. ואז אחיו של דונובן קלון בא לעזור בהגנה על הנשים, והוא מגלה שרובין הוא כן שלו בן זוג. אבל וויאט זקוק לעזרתם בחבילה, שלא לוקחים את סמכותו היטב. והאחות השלישית של דלייני, הת'ר, מגיעה איתם, לא שמחה במיוחד על כך שנאלצת לבוא לכאן, ואיתנה באמונה שלה שהאנשים שמאמינים שהם זאבים הם אגוזים. ואז היא וויאט מתחברים, והיא לא כל כך שמחה ממצב חייו או המוות. למרות שאני אוהב זכר טוב של אלפא, החבר'ה האלה הם טיפה מעל הראש. ליסה חזקה, אבל דונובן מתעקש לטפל בה, לא משנה מה. קצת מעצבן אותי. רובין זקוק להגנה, וקלון מתחזק חזק. אה, והחבר'ה לא אמורים להתחבר לנשים אנושיות, במיוחד לא ווייאט, כאלפא העתידי של החפיסה שלו. אפילו הסיפור של וויאט הרגיז אותי, כי אחרי כל הדיבורים על שתי הבחירות היחידות שלו, לפתע, הוא הציל מאחת מהאחת. רציתי לאהוב את הסיפורים האלה הרבה יותר ממני. אולי הייתי צריך לחכות לקרוא אותם, מכיוון שרק סיימתי כשהוא היה רע וכל כך אהבתי, השאיר קצת זמן בין סיפורי מחלף. או אולי אותם דברים שמעצבנים אותי בזה עכשיו היו עדיין מעצבנים אותי בעוד שבוע-שבועיים. בכל מקרה, זה מקבל רק שניים מחמשת החצים של קופידון. בהחלט לא שומר.

עד הפעם הבאה, קריאה שמחה!