קניות בדובאי הנוצצת

בדרך חזרה להודו מניירובי הייתה לי עצירה של שש שעות בדובאי. יש המון מה לעשות בשדה התעופה בדובאי ולראשונה אני מרשה לחנויות לגרור אותי ברצון לבדוק את הסחורה שלהם. רציתי מצלמת SLR וכך הלכתי ישר לחנות המצלמות לאחר שבדקתי את השער שלי והסתכלתי היטב בשעון! אפשר בקלות לבלות שש שעות בדובאי רק בקניות בחלונות. יש כל כך הרבה מה לראות ולקנות כמובן.

משכשכת בין ההמונים נכנסתי לחנות המצלמות. אני משער שהלשון שלי הסתובבה והיה ברור שאני רוצה משהו והולך לקנות. בפעם השלישית אותו איש מכירות שמכר לי סאניו ורוד לפני שנתיים, אמר לי תן לי לנעל לך את העסקאות שיש לנו בטווח ה- SLR שלנו. מכאן ואילך זה היה כל הדרך כלפי מטה אל אותה מכונת כסף ובוצעה רכישה!
הוא שלף לראשונה את סמסונג האחרונה והראה לי אותו. 500 $ הוא אמר ויש בו את כל הגיזמונים האחרונים. לא התרשמתי בכלל. אז אמרתי מה אוכל להשיג בטווח ה- SLR וב- Canon, שום דבר אחר. אמרו לי שהקאנון הוא הטוב ביותר אז אני לא רוצה שום מותג אחר.

תוך דקות הסתכלתי על קאנון EOS 1100D המהממת ביותר והוא אמר שעדשת הזווית הרחבה הייתה גם חלק מהעסקה תמורת 27 $ בלבד והוא היה זורק תיק כדי לסחוב את כל זה. הייתי מחובר ואמרתי שאקנה בתנאי שיש לה סוללה נטענת. אל תקנו אחרת שכן הסוללות יקרות וזו בזבוז להמשיך לקנות.

לקח לו זמן להגדיר את המצלמה שלי ברגע שהתשלום של 584 $ בוצע. זה מה שמדהים בחנות. הם מסדרים את הכל בשבילך וזה מושלם למי די מטומטם כשמדובר במצלמות כמוני. הוא הראה לי כיצד להתאים את העדשה, כיצד להסיר את הסוללה לטעינה ואת כל השאלות הפשוטות שהייתי צריך לדעת.

ואז זה היה עניין של דקות שהמקרה היה בידיי והודעתי בחיוך גדול. עברתי את חנות הזהב כשהייתי מרוצה מאוד מעצמי על כך שהתנגדתי לרכוש צמיד זהב והוצאתי את הכסף שחסכתי מהוועידה על משהו שבאמת הייתי צריך כעיתונאי.

דובאי היא חווית קנייה נהדרת וכל פעם שאני טס בה אני מרים משהו כשאתה מקבל עסקאות מעולות בשדה התעופה והדברים שאתה מרים כולם ממותגים בשטרות חתומים וחתומים.

הוראות וידאו: רון: קניות בתחנת הדלק (מאי 2024).