ראיון Slipknot

• מאי 5, 2024

אתה פשוט יודע שלעולם לא תקבל את המצופה מהגברים רעולי הפנים של איווה המכונים סליפנוט. לאחר ששיא הבכורה שלהם סובב ראשים לכל מקום, הם הלכו אכזריים עם המעקב, איווה. כאשר כמה מהנושאים הבודדים ביטלו אותם כפלא של להיט אחד, הקשר עמד את העולם על אוזנו עם יצירת המופת שלהם Vol. 3: הפסוקים הסאבלימינליים. זה היה עוד יותר מרשים בהתחשב בעובדה שהלהקה נאבקת מסף האסון, משום שפעולות איבה פנימיות איימו לרפות את האש והאחווה שהזניקו אותם, תוך שהם מצמידים אותם במשך כמעט שנתיים.

עכשיו נוח שההפסקות המורחבות לא מכבות את הניצוץ שהוא סליפנוט, הם שוב מוצאים את עצמם בשבתון. הווקאלי קורי טיילור והגיטריסט ג'ים רוט עסוקים כיום בסטון סור והמתופף ג'ואי ג'ורדיסון טיפל בתפקידי תופים עבור המשרד בקיץ האחרון.

מייסד משותף מ. שון קראן (ליצן) היה פרויקט אינטנסיבי יותר להתמודד איתו. מאז תחילת הלהקה קראאן צילם אותם בכל מיני סיטואציות, החל מהופעות חיות ועד לתמונות מאחורי הקלעים. בשלב מסוים הוא החליט להרכיב DVD שמייצג את התקופה מכדור הכרך. 3 מפגשים כולל הפגישות הראשונות וגם החיים בסיבוב ההופעות הבא.

התוצאה היא ערכת די.וי.די שני בשם Voliminal: Inside The Nine. הדיסק הראשון מורכב מסרט בן 80 דקות, שנוצר וביים על ידי קראאן. הדיסק השני מכיל קטעי ראיונות מאוד חושפניים עם כל אחד מחברי הלהקה, יחד עם סרטונים בשידור חי וגם סרטונים רשמיים של שלל שירים.



הסרט הוא הלם צורם לחושים עם רצפים אקראיים כולם נלקחים ממצלמות דיגיטליות כף יד. שילוב של קטעי רקע מאחורי הקלעים של אנשים משתכרים בזמן שהם לובשים ראשים עם כרישים ותלבושות של הלהקה על הבמה מנקודת מבטו של כל חבר, הקצב מהיר ועצבני.

קראאן מסביר כיצד הגיע הפרויקט. "היו לי הרבה גילויים בחמש השנים האחרונות בחיי שהתחלתי להיות חלק מדרך רעה באמת לחיות עם ביזות אמיתיות, מנהלים וסוג כזה של עסקה", הוא אומר. "סיום מחזור בעולם באמריקה עם ה -11 בספטמבר; מחזור השיא של איווה נחתך איפה היה העולם ואיפה האנשים בתסכולים בעולם. ואז לא לראות הרבה אנשים ... אלה האחים שלי ... במשך שנתיים ואז הולכים לאחוזה ומרפאים לגמרי פחות או יותר. לוקח כימיה פחות או יותר כדי להיפטר מהסרטן ולקבל אותו בהפוגה. וכאן הלכנו ועבדנו כל כך קשה מבחינה רוחנית. אני חושב שכולנו ידענו בליבנו עמוק בפנים שאנחנו הולכים לחבר את זה ביחד. וזו הסיבה שכולנו הופענו. לא היה לנו שום mgmt ... מישהו יעזור לנו להגיע לאחוזה. כולנו הגענו לבד מכיוון שאנחנו מאמינים בתקווה וממש רצינו להאמין שאנחנו הלהקה נגד העולם. אז עשינו את התקליט הזה שנקרא Vol. 3: הפסוקים הסאבלימינליים והכל נפתח שוב כמו שהיה בשנת 1998. אבל ברמה אחרת. איננו יכולים ליצור מחדש משהו שעשינו. זה בלתי אפשרי. כולנו עצמנו מורדים. אבל הייתה הרגשה, כמו '98 'בה אנו מדברים שוב ויש סוג של רעב קטן. הדברים קורים. אנשים ממשיכים. ופתאום בום, הכל פשוט קרה שוב. "

"אז במהלך התהליך הזה, בעקבות יציאתם של Disasterpieces, שבהחלט היה DVD שנועד ללכוד את הרעיון שהיה לי והיה הזמן בו היינו שם והדרך היחידה לעשות זאת הייתה לא מאחורי הקלעים אלא כל ההצגה. הרעיון של זה נמשך כשלושה שבועות לפני שאני הולך לאחוזה, אמרתי לתווית שאני הולך להצטלם ומה הרעיון ומה יהיו כמה מהסצינות. והייתי צריך קצת עזרה בקניית קלטת וידיאו ואולי כמה דברים מניקוי מצלמה. יהיה זמן שאצטרך לעבור מהבחור שהולך להצטלם לבחור שיצטרך לשחק עם הלהקה שלו. אז הייתי צריך לשכור מישהו ומישהו יצטרך לשלם עבור הבחור הזה. הבטחתי לעצמי ממש בהתחלה שאני הולך לבזבז כמה שיותר שנים באיסוף כמה שיותר תרחישים שונים של סליפנוט. ואז כשמישהו שהיה לו הסמכות לגשת אלינו ולהגיד "אני חושב שאנחנו צריכים להוציא DVD" שהיה לי הכל בסרט, אז הייתי מתחיל לייבא, לערוך ולהוציא אותו. ובכן, במהלך שלוש השנים האלה עשיתי בדיקות קטנות לאורך הדרך בה הרכבתי אותה והראיתי את הלהקה. נותן להם לאן אני הולך. אז הם עסקו בזה מההתחלה, ראו את כל הרעיונות הקטנים האלה. הם לא ידעו שאני מקשיב להם. אם הם היו מעירים או צוחקים ביחד, הייתי יודע שיש משהו טוב. אבל אם הם יענו לטלפון או יצאו מהחדר, הייתי יודע שכל החלק הזה משעמם את הזבל מהם. אז כל הזמן בחנתי אותם בצורה, רק וודאתי ​​שהם מעוניינים כי זו הלהקה שלהם. אני רק תשיעית מהאניגמה. אז הכל נציג את מה שאנחנו באמת. "

קראאן אומר שתהליך העריכה היה מעורב למדי, מה שחייב אותו לנפות דרך 400 קלטות וידיאו בערך. לקח לו 60 דקות לייבא קלטת של 60 דקות. 30 עד 42 דקות נוספות לשמירת סרט QuickTime של כל הקלטת ההיא, ואז בכל מקום בין שנייה ל 60 דקות למצוא את התוכן שם, הוא אומר. "יש לי קלטות שהייתי מייבא וזה ייקח לי חודש לסובב את הראש שלי. כמו למשל, יש זריקה של ... היינו באוסטרליה ויש עטלפים ערפדים ענקיים או עטלפי פרי. אני לא זוכר מה הם. אבל הם ענקיים. צילמנו את כל העסק הזה. לפעמים הם יהיו כמו מטר וחצי. והייתי צריך לעבור את הצילומים האלה רק כדי לגלות את העטלף של שנייה וחצי שנמצא שם. הסיבה שלקח לי חודש להבין זאת צילומי העטלף נאלצו להתחרות במשהו כמו 400 קלטות וידיאו אחרות. והדבר שרציתי להעביר היה "היי ילדים, אתה יכול להיות במדינה אחרת שם עטלף גדול יעוף מעל ראשיך המחרגנים בזמן שאתה משחק." האם אי פעם חשבת שזה הולך לקרות מדס מינס, איווה? אז אני יורד לאוסטרליה ואני הולך 'ישו, יש עטלפים באוויר'. אני הולך לצלם את זה ולשתף אותו איתך כי זה חלק מחיינו יחד. אבל רוב הלהקות והאנשים לא רוצים לחלוק את הצד הזה בזה ואני חושב שזה לא בסדר. ואני מחזק את כל הדברים האלה מאחורי הקלעים לנצח, מחכה לדרך הנכונה לעשות את זה. והנה הדבר היפה. אנחנו הולכים לאחור. אז תקבל את איווה הבאה. ואתה בטח תקבל שירים חיים ומאחורי הקלעים ... כנראה שתשיג את הטוב משני העולמות. אז אנחנו חוזרים אחורה בזמן ובסופו של דבר תקבלו את הצילומים '98 כשתהיה מוכן ותהיה טוב. ותקבלו את החומר האמיתי. ובאופן אישי כאחד החבר'ה שהיו שם מההתחלה, עדיין לא הרגשתי שהעולם מגיע ל'98 אז אתה עדיין לא מקבל את התחושה הזו. אז אנחנו מתחילים לאחור. אנחנו הולכים אחורה. "

"לא היה לי קשה לעבור אותם כי אני קוסם, גבר.", הוא אומר. "אני מחפש את המרקחת. התרופה. הנוגדן. אני מחפש את השיקוי. זה לא עובד. זו אהבה. בכיתי כל כך הרבה פעמים בתהליך הזה. וכשאני אומר בכי, אני מתכוון בדיוק כמו, הייתי פשוט מרכיב משהו ומקבל תשובה על כמה נפלא האנשים שנמצאים בלהקה שלי. ואולי לא ראיתי את זה זמן מה. אבל אני כל כך קשור לזה וזה ממש מולי. אני רק רוצה להתחיל לבכות כי גבר, הבחור הזה כל כך מוכשר. ואני בלהקה איתו. על מה אני כלבה? אני צריך לשבח עוד קצת. אז היה לי מאוד קל לעבור כי היה לי מה לעשות. כרגע אין לי מה לעשות. אני לא עושה דבר ארור. "

קראאן אומר שמציאת איזון בין צילומי החיים לדברים האומנותיים הייתה קצת מסלול הדוק. הוא התחיל עם סרט של ארבע שעות אבל לאט לאט החל לערוך למטה. "ובכן, יש לי הרבה קולות שמתנגשים זה עם זה. הם מסתבכים אותי כי אני מנסה לעשות יותר מדי בבת אחת. אני אוהב סרט כי אני מתמודד עם הרבה קולות בבת אחת. אני מתמודד עם גירוי חזותי. אני מתמודד עם גירוי שמע. אני מתמודד עם התחושה של שניהם מתערבבים בבת אחת. Cuz אני יכול להפריד. לפעמים אני מבצע עריכות בעיניים עצומות. כי זה חי ויש לזה קצב. לפעמים אני לא רוצה לראות את מה שאני רואה. הטריק האמיתי היה לנסות להבין את זה ", הוא אומר. "אז הייתי צריך לאזן את זה, אתה יודע? אני חושב שסוף סוף למדתי לעשות זה להביא אנשים לטיול הזה ... המסע בו אנו ממשיכים. עכשיו פתחתי את דעתך. עכשיו אני חושב שאנשים יהיו מוכנים מעט אם אחליט ללכת קצת יותר רחוק בתחום אחד ... אם אני מחליט לקבל קצת יותר אומנות. קצת יותר משוגע. אני חושב שאנשים יאהבו את זה. אבל אני צלם אז אני רוצה לרדת למסגרת היחידה. ואני רק מצייר מסגרת אחת אדומה, אתה יודע למה אני מתכוון. ככה אנו מדויקים. רציתי שזה יהיה אקראי וכאוטי לחלוטין וזה מאוד קשה לעשות זאת. אז אני רוצה להזמין אותך לכמה מהדברים שעלינו לעבור. הדברים שעלינו לראות. החרדות. ההומור. העלייה. הלמטה. הפחד."

"יש שם בחור בסוף הסרט במסדרון צמוד שאתה רואה בחור שסיד נותן חיבוק אליו. לבחור הזה היה סרטן סופני. כשאני חוזר לדרך, הוא לא הולך להיות שם. אביו בסוף שם קבע את כל זה. אביו בקושי הצליח לבכות בכל שנייה שהוא היה שם. הוא בקושי יכול היה אפילו להסתכל על בנו כיוון שאלו הימים האחרונים. עכשיו אוכל ללכת לשם ולגלות שהוא אחד באחוז קטן שמנצח את זה והוא נמצא בהפוגה. ואני מתפלל בשביל זה. עם זאת נאמר לנו שזה סופני וזה היה כמו קרן Make A Wish. ופגשנו אותו והעלנו אותו לבמה. ואני הכנסתי את זה לאחור כי אנחנו כלהקה רוצים להפוך את הזמן. אנו רוצים עוד הזדמנות להיפרד. "

"אבל אני אגיד לך, חיפשתי וחיפשתי וחיפשתי את מה שחשבתי שהילדים רוצים. מה שהם מבקשים. ומה הם יכולים לסבול. הכל קשור לילדים ... הרימות. אנחנו עושים את זה בשבילנו, כדי לשמח את עצמנו. אבל אני מגלה 10 מתוך 10 פעמים שאנחנו סליפנוט והרימות הן אחד מאותו הדבר.אז אנחנו פשוט עושים את זה ביחד. אז אני עושה למען עצמי, הלהקה. הלהקה עושה את זה למען עצמם, בשבילכם, בשבילי. אתה עושה את זה בשבילנו. אנחנו עושים בשבילך. זה מה שהחיים צריכים להיות כי החיים הם אנחנו. "

ראיון זה נלקח מגליון ינואר / פברואר של אמיתות קאוסטיות!, מג'ט מטאלי קנדי. עיין בקישור שלמטה כדי לברר כיצד ניתן להשיג בעיות כאלה ונושאים אחרים. אמיתות קאוסטיות! מקבל את כל הראיונות הרוצחים מהלהקות שאתה רוצה לשמוע עליהם.

הוראות וידאו: Sia Carpool Karaoke (מאי 2024).