טרור וחופש

• מאי 6, 2024

בשני המאמרים הראשונים בסדרה זו בדקנו את אופן ההגדרה המחודשת של מילים כמו ביטחון פנים, עד חומרי ולוחמי אויב כדי להשיג את יעדי הממשלות. במסגרת זו, המאמר השלישי והאחרון בסדרה זו שבוחן את הדו"ח החשוב של טימותי לינץ 'בנושא דיבור כפול והמלחמה בטרור, אנו מסתכלים על טרור וחופש. שתיים מהמילים החשובות ביותר שהוגדרו מחדש במלחמה בטרור.

אנו נלחמים במלחמה בטרור. אבל טרור הוא טקטיקה ולא אויב. זהו כלי שהאויב משתמש בו. אתה יכול להביס אויב, אבל אתה לא יכול להביס טקטיקה. תמיד תהיה איזו קבוצה חדשה, אויב חדש, שמוכן לאמץ את טקטיקת הטרור. טרור הוא כלי נשק יעיל עבור חלשים לשימוש כנגד אויב חזק יותר שלא הצליחו להביס בשדה קרב מסורתי. אז איך מביסים טקטיקה? לינץ 'בודק כמה מהדרכים בהן עבר ממשל בוש לאחר הטרור.


ה- FBI ביקש מהמשטרה המקומית לפקח על מפגינים נגד מלחמה ולהתייצב ביחידות הטרור שלה. הצבא פיקח אחר איומי פנים על אנשי צבא ומתקנים שכללו פגישה בבית ישיבות קוואקר, שם תכננו פעילים מחאה על גיוס צבאי בבית הספר התיכון המקומי. האם היו אלה הטרוריסטים שדאגנו להילחם כאן, אם לא נלחם בהם בעירק?

אף אחד לא חושב שסוחרי סמים טובים לחברה, אבל האם הם טרוריסטים? לדברי טימותי לינץ ', "יש בערך 20 מיליון משתמשי סמים בארצות הברית." בשנת 2002 משרד הלבן לבקרת הסמים הלאומית העלה מודעות בחסות ששררו קשר בין כסף העובר מסוחרי סמים למחבל. לאחר 9/11 צפון קרוליינה חוקקה חוקים חדשים לטרור בנושא ייצור נשק כימי. התובעים האשימו אדם שהפעיל מעבדת מתאמפטמין על פי חוק חדש זה. האם אנו רוצים שהכסף שאנחנו מקצים למלחמה בטרור יבוזבז במלחמה בסמים?

כאשר גבר שמכוון בפזיזות לייזר לעבר מטוס מואשם בהפרעה לצוות טיסה במסגרת מעשה הפטריוט, כאשר נזירה קתולית סגורה את חשבון הבנק שלה מכיוון שלא היה לה תעודת זהות, כאשר דיווחים על פעילות חשודה הם שהוגש בפני מועמד הנשיאות לשעבר בוב דול ומזכיר ההגנה לשעבר פרנק קרלוצ'י בגין הוצאת משיכות מזומנים גדולים מהבנק, האם אין פלא שאנחנו לא יכולים לתפוס את המחבל האמיתי? עם מיקוד לא ממוקד מסוג זה לאזרחים מן השורה, המשאבים שלנו מבוזבזים.

טימותי לינץ 'מציין כי "אחת הסיבות לכך שהממשלה הפדרלית לא הצליחה לסכל את עלילת ה- 9/11 היא שהיא ניסתה לעשות כל כך הרבה דברים שהיא איבדה את ראייה של האחריות החשובה ביותר שלה - הגנה על המולדת מפני איומים זרים." רק על ידי מיקוד מחדש של מאמצינו באל-קאעידה אנו יכולים לתפוס את האיום הטרוריסטי האמיתי הנוגע לרוב האמריקנים.

חופש, זו המילה החשובה ביותר במלחמה בטרור. ב- 9/11/2001 הצהיר הנשיא בוש, "החופש הותקף, אך החופש לא יובס." אבל זה החופש שמסוכן ביותר מאז 9/11, עם זימונים חשאיים, מעצרים חשאיים, מעצרים חשאיים ומשפטים חשאיים. לינץ 'מצטט את הסופר ג'יימס בוברד כי הוא מציין כי "עבור בוש נראה כי החירות היא כל מה שמאריך את כוחו הפוליטי שלו. כל מה שיגרום מחסומים כלשהם לכוח הביצוע - זה חופש. " האם זה החופש שאמריקאים דאגו לו אחרי ה- 9/11? האם רצינו חופש לנשיאנו מהבדיקות והאיזונים שהחוקה שלנו מספקת? או שהתעניינו יותר בהגדרת המילון העולמי החדש של וובסטר את החופש "המדינה או האיכות של להיות חופשי; פטור או שחרור משליטתו של אדם אחר או כוח שרירותי כלשהו; חירות; עצמאות."

הגנה על החופש שלנו וניצחון במלחמה בטרור ניתן להשיג רק כאשר אנו מתמקדים באיום האמיתי, אלה שביצעו את המעשים שהובילו למותם של שלושת אלפים בני אדם ב- 9/11. כשאנחנו מפסיקים לאפשר למנהיגים הפוליטיים שלנו להשתמש במלחמה בטרור כדי לקדם שם יעדים וסמכויות. כאשר אנו מחזיקים באחריות לאי-לכידת בן-לאדן, על כך שלא סיכלנו את הצמיחה והפופולריות של אל-קוודה ברחבי העולם. אסור לנו לאפשר להם להשתמש בדאבל-דיבור, להגדיר מחדש את אוצר המילים, לבלבל את המסר של המלחמה בטרור, להשאיר אותנו פחות בטוחים, בעוד שהם מגדילים את כוחם שלהם.