הפרק השלישי של הראיון עם רוז פרי מ- ANTI-HERO

• מאי 9, 2024

מורלי סיבר: מה היו כמה מהשירים הראשונים שיצאו כשכתבת את התקליט?

רוז פרי: אוי וואו, חושב לאחור ... צוחק ... זה נראה כל כך מזמן. למען האמת, הרבה מהשירים שכתבתי בפועל היו מעוררי השראה כבר בשנות העשרה המוקדמות שלי, ופשוט קיברתי את כל חלקי הפאזל ביחד כשהקמנו את הלהקה. אז הרבה מההשראה הגיעה מתקופה מוקדמת יותר אבל כתיבת השירים לא יצאה עד שהקמנו את הלהקה הזו. אני חושב שאחד השירים הראשונים שכתבתי היה "לא יפה" וזה לגמרי מבוסס על החוויות שעברתי בפועל בתעשיית הדוגמנות. אני חושב שזה היה הראשון.

מורלי סיבר: בביוגרפיה שלך כתוב שיש לך רקע באופרה ובמוזיקה קלאסית. מה החוויה שלך בפועל והאם אתה משתמש באחד מאותם אימונים בפורמט שאתה עובד איתו עכשיו?

רוז פרי: אממ, אני עושה במובן הזה שאני לא שרה בצורה לא ראויה. אני לא רוצה להרוס את קולי כשאגיע לגיל 35 ואיבד מחצית מהטווח שלי. אני לא רוצה שצמתים קוליים יגדלו על האקורדים שלי, אתה יודע? אז אני בהחלט מנסה לשמור על סגנון שירה תקין. אתה יודע עם קצת קצה ויחס רוק ואני חושב שאם לא הייתי מתאמנת כזאת לא הייתי יכול לעשות את זה.

מורלי סיבר: אתה מפרט את ורוקה מלח, מדונה ואלניס דוגמניות לחיקוי. מה יש בהם במיוחד שמעורר אותך?

רוז פרי: ורוקה מלח היא הסיבה שהתחלתי להיכנס למוזיקת ​​רוק ממש מלכתחילה והסיבה שלמעשה הצטרפתי ללהקה הראשונה שלי. מהרגע שראיתי את הווידיאו למוזיקה של "בנות הוולקנו" בטלוויזיה, והם קופצים על מיתרי הבנג'י האלה והם מתנדנדים, חשבתי שזה הדבר הכי מגניב אי פעם. (צוחק) כמו שראיתי את לואיז פוסט ואמרתי "זה חייב להיות אני יום אחד." המום אותי כמה מדהים זה היה, אתה יודע? ולפני כן, אני באמת לא חושב שנשים התנדנדו באותה מידה של חשיפה כמו להקות חזיתות גברים. אז לפני כן באמת לא היו לי הרבה חנויות שאני מניח שאפשר לומר, שם ראיתי הרבה להקות עם חזית נשים. ברור שיש את המודלים לחיקוי. החלוצים כמו ג'ואן ג'ט ופט בנאטר, אבל אני מתכוון כמו הדבר החזית הנשית הכפולה עם ההשפעות השונות על כתיבת השירים המגיעים יחד. אני מרגיש שהם יצרו ביניהם את הכימיה המושלמת ואני פשוט חושב שהיה להם כישרון שבאמת קשה להגיע אליו בימים אלה. מבחינת מדונה, היא גאונה. היא יודעת לשווק את עצמה. היא יודעת לעשות כסף. היא יודעת בדיוק מה היא עושה והיא נותנת לאנשים בדיוק את מה שהיא רוצה. אני חושב שמכל אישה שעשתה את זה אי פעם בתעשיית המוזיקה, היא תהיה אחת שזכורה לדורות הבאים, עם הידיים.
ואז לבסוף, אלניס; היא כנראה הייתה ההשפעה הקולית הכי גדולה שלי שזה מצחיק כי אף אחד מעולם לא משווה את השירה שלי לאלניס שמצאתי באמת, ממש מגוחך כי אני חושב שאני נשמע כמוה. אני בהחלט שומע את עצמי הרבה איך היא שרה כי היא באמת עזרה לי די לפתח את סגנון הרוק שלי כשעשיתי את המעבר מאופרה לרוק כך מנקודת מבט ווקאלית ומבחינה לירית כי היא מאוד מציאותית עם הדברים שלה, היא לא מעיסה את הסוכר והיא לא ממש מדברת במטאפורות, היא פשוט מגיעה לעניין, אני באותה דרך סורטה. אני רוצה שאנשים יבינו על מה אני מדבר.

מורלי סיבר: הייתם בסיבוב ההפתעה השנה בפעם השנייה. מה זה ירד השנה?

רוז פרי: זה היה מדהים, אתה יודע? מה אתה באמת יכול לומר על עיוות עיוות שלא נאמר? (צוחק) זו זכות וזו חוויה נהדרת ואתה יודע שממש יש לנו מזל שלא רק שהצלחנו לעשות את זה פעם אחת, אלא שאנחנו חייבים לעשות את זה פעמיים וזו חשיפה נהדרת ואנחנו לגמרי אוהבים את זה.

ראה את הקישור שלהלן לפרק האחרון של הראיון עם רוז פרי מ- ANTI-HERO.