מסורת חמישה וכל אורכים

• מאי 6, 2024

המתכונת של מפגש הנשים שלי ביום שני בערב היא לקרוא ולדון במסורת ביום שני הראשון של החודש. עבור חדש שזה לא יכול להיות מגרה כמו לקרוא צעד או סיפור, אבל שנים עשר המסורות הן שמאפקות אותנו ומחברות אותנו כקבוצה.

החודש קראנו את המסורת החמישית הקובעת "לכל קבוצה מטרה ראשונית אחת בלבד - להעביר את המסר שלה לאלכוהוליסט שעדיין סובל." כל המסורות חשובות אך מסויימות, כמו מסורת חמש, מגיעות לליבה של מה שעלינו לעשות כדי להישאר מפוכחות. זה הפרדוקס שכדי לשמור על מתנת הפיכחון עלינו למסור אותה.

כשדיברנו על מסורת חמש, מישהו העלה את הנושא של "להגיע לכל אורכו" כדי להישאר מפוכח. הקשר למסורת הוא שאם אתה בר מזל מספיק כדי לקבל את המסר של הקבוצה, אז מה? לאילו אורכים עליכם ללכת? האם אתה מוכן ללכת בכל מרחק כדי להישאר מפוכח ולהיות מסוגל להעביר את ההודעה? יש לזה באמת שני חלקים. הראשון: כמה אורכים לוקחים כדי לשמור על הפיכחון שלך; והשני: האם העברת המסר היא חלק מזה?

ראשית, אני מאמין במה שאנחנו מוכנים לעשות כדי להישאר בשינויים מפוכחים ככל שאנו גדלים בהחלמה. לדוגמה, כבר בהתחלה עשיתי כמעט 180 פגישות ב 90 יום, וקיבלתי ספונסר והתחלתי לעבוד בצעדים. ברגע שהפכתי להיות קצת יותר נוח עזרתי בהקמת פגישות. התחלתי לשתף יותר בפגישות. נרשמתי לישיבות יו"ר. התברכתי בספר הראשון שלי. עזרתי לארגן ולהתחיל מפגש נשים חדש. אף אחד מאלה אינו חריג. למען האמת, הם די שכיחים לאלה שרוצים פיכחון באותה מידה כמוני. אלמלא מסורת חמש והשפכת הטיפול והאהבה ממלגת המלגות, הייתי יכול לעשות אף אחד מאלו.

שנית, אם הקבוצה תעביר את המסר וכחלק מהקבוצה אנו עוברים ל"אורך כלשהו "להתפכחות שלנו, האם" אין אורכים "לכלול מעבר לאזור הנוחות שלנו כדי לעזור לאחרים? אם אתה מאמין כשאני עושה ש"כל אורכים "משתנה כשאתה ממשיך בדרך של התפכחות, מה אתה עושה אחרת היום? אם אתה הולך לאותם פגישות כל הזמן, מדבר עם אותם אנשים, מקשיב לאותם אנשים ויודע יותר מדי על האנשים האלה, אז אולי הגיע הזמן להמשיך. אין בזה שום דבר פסול, כמובן, אבל יש כל כך הרבה גברים ונשים בחוץ שמצאו את הקבוצה אך זקוקים ליותר מזה. הם זקוקים לחסות והם צריכים לשמוע את החוויה שלך, כוח ותקווה!

תן לי להסביר על סמך הניסיון האחרון שלי, ותן לי להתחיל בשעה שמישהו שיתף לה "איזה אורך". כפי שציינתי קודם במאמר זה, התחלתי לחשוב על "כל האורך" בשבילי ואיך זה השתנה. אבל הייתי גם "תקוע" למרות שאני ממשיך לעשות את מה שאני צריך לעשות כדי להישאר מפוכח.

בפגישה בהמשך השבוע, אשה פעילה מאוד במילגה, הזמינה את כל המעוניינים להגיע לפגישה שבראשה עמדה באזור שונה מאוד בעיר. היא אמרה שחשוב שלנשים אלו נשים עם פיכחון יגיעו לפגישה בכדי שיוכלו לראות שא"א עושה עבודות. החלטתי ללכת לפגישה והבנתי מדוע היא האריכה את ההזמנה. בפגישה היו כנראה כ -12 נשים צעירות. הם גרו בבתים או מקלטים למחצה הדרך והיו בפגישה מכיוון שהם קיבלו את המשימה. לרובם היו ילדים שהיו באומנה. הם היו אלכוהוליסטים ומכורים לסמים. היה להם ניסיון בכלא. בהחלט זה לא יוצא דופן שלמישהו בהחלמה יש רקע מסוג זה, אבל זה לא היה אדם אחד, כולם היו כאלה.

זה החלק שהכי הפריע לי. הנשים האלה היו מפוכחות. רובם היו מפוכחים במשך חודשים, אך רק לעשרה מתוך 12 היו חסות או אפילו התחילו את הצעדים. אם אלכוהול (סמים) אינו אלא סימפטום, ויש לנו נותן חסות והולכים לפגישות ולעבוד בצעדים כדי להישאר מפוכחים, לגברות אלה אין סיכוי רב. הם נמנעים בגלל הסביבה הסגורה בה הם חיים; לא בגלל שהם מצאו את הפיתרון. כן, הם קראו את הספר הגדול בפגישה ומשתפים אבל כולנו יודעים שיש הרבה יותר מזה! למותר לציין שאני עושה את המפגש הזה למפגש קבוע בשבילי ומממן חסרת אחת הנשים שהתפכחה כבר שנה! (ואין לו מושג מה הם השלבים.)

ללכת לפגישה הזו ולקבל את האישה הזו בתור ספרדי הוציא אותי מעצמי והיה ה"כל אורך "שהייתי צריך. זה לא קשה. זה לא דבר ראוי לשבח במיוחד. זה פשוט לחיות את התוכנית ולהחזיר את מה שניתן לי בצורה כל כך חופשית. מצא את הבתים או המקלטים למחצה הדרך המציעים פגישות התאוששות והליכה. אתה לא צריך לתת חסות. פשוט היה שם כדי לשתף את ההודעה שלך. גלה כיצד תוכל לשתף את ההודעה במרכזי גמילה ובמתקני תיקון נשים. כך אנו נשארים מפוכחים.אנחנו צריכים למסור את זה ואנחנו צריכים ללכת ל"כל אורכה ". אני ממליץ לך למצוא את "האורך" הבא שלך. יהי רצון שיעורר בך את אותה הכרת תודה לאלוהים שאני מרגיש למתנת הפיכחון וההזדמנות לחלוק את המסר.

Namaste '. יהי רצון שתלך במסעך בשלווה ובהרמוניה.

כמו התאוששות טובה לפייסבוק. קתי ל 'היא המחברת של "ספר ההתערבות" בדפוס, ספר אלקטרוני ושמע.

הוראות וידאו: אמני ישראל - מתחילים מחדש (מאי 2024).