הכוריאוגרפיה הבלתי נשכחת של טייק דיוריו

• אַפּרִיל 28, 2024

מעולם לא צפיתי בתוכנית, "אז אתה חושב שאתה יכול לרקוד", אבל כשהכותרות נראו שהשופטים היו אמוציונאליים בגלל הופעה, הייתי צריך לגלות. אחרי שראיתי את ההופעה, לא יכולתי להפסיק לבכות. לריקוד יש כוח כזה.

שתי רקדניות, מליסה סנדוויג ואדה אובאומי, הוצמדו לזוג ההופעה. כשלא ממש הכירו זה את זה היטב, השניים התמודדו עם משימה. הכוריאוגרף טייצ 'דיוריו רצה ריקוד עכשווי כמחווה לחבר שסבל מסרטן השד. בידיעה כיצד סבל חברו, דיוריו רצה שהקהל יראה או ירגיש את הכאב של אישה הסובלת מסרטן השד.

לפני ההופעה, דיוריו הסביר בדיוק מדוע הריקוד כל כך חשוב לו. הוא גם ידע שאחרים שסבלו מהסרטן או ידעו על בן משפחה שסבל יוכלו להתייחס.

מליסה לבשה בגד פשוט להופעה. צעיף היה עטוף על ראשה, בדומה לאישה שעברה כימותרפיה. אדה לבשה גם אאוטפיט פשוט, והחולצה לא כפתורה.

הריקוד עבר כוריאוגרפיה ל"יצירת האישה הזו "של מקסוול. אני אגיד זאת הרבה, השיר הוציא גם את הדמעות וגם את הביצוע. כדי לקבל הופעה נהדרת, המוסיקה צריכה לעבוד. בהוצאת רגשות, במיוחד כשהריקוד הוא אישי, המוסיקה צריכה להיות נכונה.

המילים מתחילות:

תתפלל לאלוהים שתוכל להתמודד
אני אעמוד בחוץ
עבודתה של האישה הזו
האישה הזו שווה
אה, קשה לגבר
עכשיו החלק שלו נגמר
עכשיו מתחיל מלאכה ... של האב

מליסה, שהייתה המתמודדת הוותיקה ביותר בתכנית, הציגה את חלקה היטב. הכאב שהפגינה בזמן שרקדה, ובכל זאת שמרה על תנועתה בזמן, ובטוחה בבן זוגה כשזינקה לזרועותיו. אדה תיאר אדם שמתעצב בגלל סבלו של בן זוגו, וברגע של ההופעה הוא איפשר לאישה להכות אותו בתסכול. זו הייתה הופעה מרגשת וכזו שכולנו צריכים להסתכל עליה מדי פעם.

הייתי בדמעות אחרי מה שראיתי. סבתי סבלה מסרטן, והצעיפה הראשית הייתה חלק מחייה. חשבתי על סבתי כשראיתי את ההופעה, והשופטים חשבו על אחרים שהם מכירים. ריקוד צריך להוציא רגש.

קח את הזמן להביט במופע. כרקדנים וכוריאוגרפים זה יעורר השראה. זה חייב.