וורנר לנצח
שלום, וברוך הבא! מזג האוויר כאן היה מעורבב מאוד בשבוע האחרון, אבל עכשיו אני מאמין שאנחנו חוזרים לחורף. שוב קר והתחזית לעוד שלג בהמשך השבוע. אבל היו רובינס בחצר האחורית שלי, אז אני מניח שהאביב בדרך.

בחודש שעבר השיקו וורנר את הקו החדש שלהם "וורנר לנצח". בשורה יש רומן היסטורי ועכשווי כאחד, והם מתכננים להוציא שני כותרים בחודש. (אגב, עבור הכותבים דיברנו על זה באחד מהניוזלטרים שלנו בשנה שעברה כשהוכרז על השורה החדשה, כך שאם לא ידעתם, שלחו אותי בדוא"ל ואנסה לכוון אתכם למידע.) סקרתי את אחת מהשתיים הראשונות כאן - "כלת החיה" של סו אלן וולפונר, ונהנתי מאוד. השבוע יש לי עוד שניים לשתף אתכם.

ראשית האחת הגבוהה של ג'ואן וולף. קייט פולי מגדלת את בנה של אחותה כבנה במשך שבע שנים, והיא המומה כששחקן הבייסבול דניאל מונטרו מופיע וטוען כי בן הוא ילדו. קייט גם עבדה קשה כדי לשמור על סוס יציב על פני המים - כל כך קשה עד שלא הספיקה לעשות שום דבר אחר, כולל תאריך. דניאל נואש לבנו, מכיוון שהוא יודע שלעולם לא יוכל ללדת יותר ילדים. מצאתי את זה קשה מאוד להאמין שקייט לא הייתה בתאריך מאז הקולג ', לא משנה כמה קשה היא עבדה על עסקיה ומשפחתה. עם זאת אהבתי כמה מהדמויות המשניות - אמה ומזכירתו של דניאל אלברטו די מקסימות. זה היה קריאה מספיק נעימה, אבל זה פשוט לא תפס את תשומת ליבי וגרם לי לרצות להמשיך לקרוא את הדרך בה קיוויתי כשהתחלתי לקרוא. מבין חמשת החצים של קופידון, אני נותן רק לשלושה.

הבא כמו סכין של אנני סולומון הוא הבא. לניק ריין עבר שהוא רוצה להסתיר. לרחל גודמן עבר שהיא מנצלת כדי לעזור לילדים אחרים. מהרגע שאתה פוגש את השניים האלה, המתח והמשיכה ביניהם מוחשיים, מה שהופך את סצנות האהבה המבריקות בהמשך הסיפור לאכזבה עצומה. העבר של ניק תופס אותו יום אחד, בדיוק כשהוא חושב שעתידו אולי לא עגום כל כך, וזה תופס את רייצ'ל לסכנה, וגורם לניק לרצות להציל אותה - ואז לדחוף אותה משם כדי לשמור עליה. אבל רחל אינה מסוג האישה שמתירה זאת, לא כשהיא מאמינה שהיא יכולה לעזור - או כאשר לבה מעורב. המתח בסיפור זה הוא נהדר, כשהוא שומר אותך על קצה מושבך עד הפרק האחרון. אבל, כאמור, די התאכזבתי מסצינות האהבה - עם אטרקציה כל כך מסריחה, היית מצפה שללהבות ישירו את האצבעות כשאתה קורא. אני שואל שלושה וחצים חיצים בשביל זה.

עד הפעם הבאה, קריאה שמחה!