שבוע בדרך הייז עם הבריטים
הבן הגדול ומשפחתו שהו במשך 5 שבועות מבריטניה. זהו בן אחד שאוהב את הודו ויגיע בכל הזדמנות אפשרית. הפעם הוא הצליח לשלב ביקור עבודה וכך הצליח לבלות איתנו שבוע שלם בבנגלור. למזלנו אשתו מגיעה גם מבנגלור ולכן הם מגיעים היישר לכאן, לאמהות שלה ולבית שלנו, כדי ליהנות מכל החג שלהם.

הפעם היה מקסים לבלות קצת יותר עם התינוק החדש. בהחלט האמרה הישנה שהילד השני פחות בעייתי מהראשון, הייתה די ברורה. כל עוד הבטן שלו הייתה מלאה, המתוקה בת החמישה חודשים פשוט נשכבה שוב ושוב בסגרה שלו והקפיץ את עצמו למעלה ולמטה מבדר את עצמו, מביט אל העלים המרשרשים והציפורים הקוראות. הילדה הקטנה הייתה מהנה עוד יותר, כשהיא מפטפטת ומתקיימת אינטראקציה עם המבטא הבריטי הגזוז שלה בצורה מושלמת.

עם זאת אוכל הוא בעיה עצומה, מכיוון שאין דבר שהיא אוהבת מהמטבח ההודי שלנו. "אה, חם, חריף מדי!" היא הייתה אומרת לכל דבר, ממש מרעב את עצמה. ואז פתאום תפס דוזה רגילה או פרותה מלברית רגילה את הדמיון שלה ויורדת. נזכרתי באמא שלי מכינה נודלס לילדי הדודות שלי כשהיו קטנים וביקרו מגרמניה.

עכשיו אטריות מגגי הופכות את העבודה כמעט מייד והיא הייתה מלטשת את אלה ללא בעיה. פסטות מבושלות בחמאה ומפוזרות קטשופ היו חביבות נוספות וכמובן שהיא אהבה ביצים מטוגנות. אני מפלצת קטשופ שהיא הייתה אומרת הרבה להוריה גועל נפש.

אמה ארגנה עבורה הרבה תוכניות שונות מדי יום. כשהיא מבקרת בפלנטריום, הולכת למופע הפרחים של ללבבה, הולכת לשחות כל בוקר עם אבא שלה, היה לה ממש כיף. היה לי כיף לשמור על הבחור הקטן שהוא רק חמישה חודשים ובובה אמיתית. אין בעיות בכלל.

כמובן שהלכנו לעמוד בדרשיני המקומי ולאכול אידיאלי וודות ולשתות קפה פילטר. הדרשיני מספק וודאס ואידלי באיכות טובה בהרבה מהקונאראק הוותיק יושב. אז אחרי הביקור הראשון היינו לוקחים את מנשא הטיפין ואוספים את כולם ואדיות וחררה באת לכולם ואז מתיישבים לארוחת בוקר ממש נפלאה יחד, בבית. מזל שיצאתי מהקולג 'השבוע, כיוון שהילדים עברו בבחינות באופן בולט.

הילדה הקטנה אהבה להסתובב בגן ולהתפעל מהפרחים והצמחים. למרבה הצער היא לא יכלה לאסוף תמרינד ובימבלי כמו פעם, כפי שהתושבים החדשים מאז ביקרה לאחרונה - יש לה כלבים שמשתינים על המדשאות בהן נופלת התאמרנד ועץ הבימבלי מת. מת בגלל בורות, כשמנהל הבניין איפשר להחיל רעל, להיפטר מקן נמלים והוא הרג עץ בימבלי בריא לחלוטין ועץ תפוחים.

ואז, כמובן, את הארוחות הנהדרות שהושלכו על ידי כל המועדונים שאליהם הם שייכים. היה פלוס נוסף שנהנינו ממנו במהלך השבוע. איגוד הקריקט מציע סט נהדר של קבב ואוכל חריף הודי שאיני נהנה ממנו. אז דבקתי בצ'אט שלי בזמן שהאחרים אכלו את השאר.

למרבה הצער, הטיול שלנו בקונאראק לבילוי חנה שבאטורה התבזבז, שכן הטבח שלהם בצפון הודו מגיע רק אחרי השעה 19 בערב. הם אמרו. שוב, פשוט חגגנו בפאפרי צ'את וחזרנו הביתה.

אבל הארוחה הטובה מכולן הייתה ארוחת הצהריים בנוסה גואה, שם אכלנו מגוון של דיונונים חריפים ושרימפס שנעשו בסגנון גואן ובפעם הראשונה נהניתי מסאן גנה טיפוסי לשם שינוי. אחרת לא הייתי מודע לכך שאכלנו רק סונטות מאנגיות שאין בהן טעם בהשוואה. גם הווינדלו, הסורפוטל והקסקוטי של בשר חזיר שלהם היו טעימים ואנחנו נהנינו מכולם, מבושלים עם חומץ גואן טיפוסי.


הוראות וידאו: Germany Aims For Verdun - Russia Goes South I THE GREAT WAR Week 80 (מאי 2024).