שבוע הרצאות, בנגלור

• מאי 18, 2024

סמסטר זה הוצפתי בשיעורים במכללה. בהתחלה נאלצתי לסרב להשתתף בשני שיעורים, מכיוון שהתזמונים היו קשים מדי בשבילי. כמו שיש לי שלושה ביום וזה די והותר, כיוון שאני צריך זמן לכתוב ולהימנע מלחץ.

אני מניח שהשגרה הקפדנית עוזרת ואחרי ריצה של 2 קילוגרמים בכל יום חלופי אני מפשילה את הצ'פאטות שלי ומארגנת את ארוחת הבוקר שלי לאחר המקלחת. במקום שיבולת שועל החלטתי החודש לאכול צ'אפטות עם חמאת בוטנים, שטופים בתה. נסה את זה, זה טעים!

ואז זה ריצה מטורפת לבדוק את הדואר שלי ו- FB עמוד ולגהץ את הקורטי שלי כדי להחליק לעבודה. ואז עוקב אחר השעון במטבח, אני הולך למכללה ונתקע בניסיון לנהל משא ומתן על התנועה לחציית דרך ריצ'מונד. לפעמים יש לי מזל ומגיע בדיוק כמו שהתנועה דללה, אז אני פשוט מסתובב די באושר. או שאני צריך לחכות עד שתעבור התנועה וזה יכול לקחת 5 דקות ומעלה. אני מפחד במיוחד מהאוטובוסים הגדולים שמשוטטים בהם, כפי שנאמר לי שהבלמים שלהם לא חלים בצורה חדה והם לא יכולים לעצור אם הם עומדים מול הולכי רגל.

כל הילדים מהמכללה של בולדווין עושים את דרכם לקמפוס שנמצא בדרך ריצ'מונד, ואני מחליק פנימה והחוצה בין הבנות המפטפטות ופונה לרחוב רניוס בכביש האחורי לקולג '. כמו תמיד המקדש בסוף הדרך עמוס במסורים שכל קונים פרחים או קוקוסים או אפילו בננות להציע. מקסים לראות אדם מסור עומד, עיניים עצומות בטח מגישות עצומה כמו שכולנו עושים.

השיעור הראשון שלי הוא עם תלמידי BVOC שלומדים אנימציה. אנו קוראים את ספרו של אנדלייב וויג'ידס 'פקטור הקראש' בכיתת השפה ובחרתי בו במיוחד מכיוון שהוא עוסק בילדים השייכים לדורם והגיבור הראשי הוא צלם אוכל. למרבה המזל אני לא צריך להחזיק את תשומת ליבם מכיוון שבספר יש כמה קטעים מאוהבים עליהם הם מודבקים! אני מקווה שהם לומדים בניית משפטים וכמה מילים קשוחות עם הספר. כמובן שעלי לדלג על מילת ה- F ועל המילה b בזמן הקריאה. אבל כמובן שהם רגילים וקראו אותם בקול רם בהנאה רבה, ושולחים את הכיתה לפרוקסיזמה של צחוק.

השעה הבאה היא עם יצרני הקולנוע המתהווים שכיף גם ללמד אותם ואני נהנה מהשעה שלי איתם. חלוקת הכיתה לצוותים עוזרת להחזיק אותם בקבוצות שמנסות להתמודד זה עם זה בכדי להביא מילים קשוחות לשיעור, מהפרקים המוקצים. די מפתיע לראות כמה יכולות השפה שלהם יכולות להיות גרועות, במיוחד אלה שחושבים בשפה אחרת. תרגומים מילוליים ומצחיקים שופעים ושם זה האתגר לעזור לתלמידים האלה. מכיוון ששום דבר לא יכול לקרות עבורם בלי סיפור מוצק.

אני סוחב ספל תרמוס זה כאשר אני מתנשא למזנון כדי ליהנות מכוס תה בין השיעור לשיעור האחרון. במקרה אני לומד על התה, כאשר סטודנט מביא לי כוס ולא נותן לי את לוח השוקולד הרגיל כמתייחס ליום ההולדת שלו. ברגע שאני לומד שהתה או הקפה ניתן לשתייה במזנון והוא זמין עבור Rs 10 כוס (אני יודע ששילמנו Rs2 בימינו) אני מכור.

יש לי שעה חופשית שביניהן אני מבלה בישיבה בחדר הצוות ומחכה לשיעור שלי בין השעות 12-13 בערב. אני יושב בנוחות מאחורי שולחן כתיבה מקסים ובודק את הדואר שלי ומענה לכל הדברים שקשורים לעבודה. אנשי צוות נכנסים ויוצאים ומחליפים מנומסים קורים וזה נחמד כיוון שלעולם לא אוכל להתערבב. בדרך כלל אני פשוט בא, מרצה ועוזב.

הכיתה הכי נחמדה שלי היא כיתת מדע וסביבה בה התלמידים מבוגרים וקלים יותר להרצות בפניהם. הנושא ממוקד בכל מקרה בכתיבה העיתונאית שלי ולכן אני מסוגל ללמד אותם מניסיון אישי כל יום. הופך את זה ליותר מעניין אם יש לי סיפור לראות אותם.

הוראות וידאו: www.hodu.co.il // פושקר (מאי 2024).