כאשר התלמידים מכבדים את המורים
היעדר כבוד מצד ילדים ובני נוער כלפי מבוגרים בסמכות, כולל הורים, הוא בממדי מגיפה. ההשפעה שמצב זה יוצר בבתי ספר הוא נרחב ומשתנה מאוד בסוג האירוע ובחומרתו. חוסר כבוד בכיתה יכול לנוע בין סירוב לתפוס מקום כשהוא מתבקש לבקש תגמול על משמעת או ציונים ירודים. תוצאות חוסר הכבוד הזה יכולות לכלול תגובות מתריסות, תקיפות מילוליות והתקפות גופניות, חלקן מביאות למוות.

הדיווחים שמצאתי במהלך המחקר שלי כללו של מורה שהותקפה לאחר שהתעקשה שאחד מתלמידיה יתפוס את מקומה בכדי שתוכל להתחיל בשיעור. הילדה ניגשה למורה שלה, נשענה לפניה, קיללה ואיימה עליה. כאשר המורה אמרה לתלמידה שהיא מאיימת עליה וכי המורה תגן על עצמה במידת הצורך, התלמידה החלה לחטט את המורה באגרופיה. המורה לא התגוננה וקיבלה כלי דם קרוע בעינה ופגיעות קלות נוספות. כאשר המנהל פסק את הדין על המקרה, הוא קבע כי המורה עורר את התלמיד.

זו דוגמה ראשונה לבעיה שיש לטפל בה אם אנו רואים שהתלמידים שלנו משיגים את מירב התועלת ממערכת החינוך היסודי שלהם. היה צריך ללמד את הילדה הצעירה מגיל צעיר שהיא צריכה לגלות כבוד למבוגרים בתפקידי סמכות, כולל מורים. אם היא לא הייתה מתכוונת להתיישב כשהפעמון צלצל לשיעור, היא הייתה צריכה להתייצב מייד כשמבקשת אותה על ידי המורה שלה. לאיים ולא לקלל את המורה שלה לעולם לא הייתה צריכה לעבור את דעתה. רחום ביותר הוא חוסר התמיכה של הנהלת בית הספר כאשר המורה הוכה. למרות העובדה שהיא ציינה שהיא תגן על עצמה, המורה לא הסתערה פעם אחת על התלמיד.

אירועים אחרים כוללים מאמן שהוכה בצינור מתכת כשפרק קטטה מכיוון שהלוחמים לא רצו שיעצרו אותו; שלושה תלמידים שהתאגדו כדי לרסק כדורים שנמצאו בארונות התרופות הביתיים שלהם והכניסו אותם לבקבוק המים של מורה כשהיא מחוץ לחדר; תלמידה שדקרה מורה בעיפרון מכיוון שהמורה אמרה לה שעבודתה בכיתה במתמטיקה אינה נכונה; ותלמידה שהוסיפה את ויסין לקפה של המורה שלה כי "היא פשוט לא מורה טובה." (האם ידעת כי בליעת ויסין יכולה לגרום למצוקת מעיים חמורה?)

כשהייתי בתיכון היינו בכיסאותינו כשהפעמון צלצל לשיעור; לא דיברנו בזמן שהמורה דיברה; עשינו כמו שנאמר לנו; ולא שקלנו לפגוע במורה. המקרה החמור ביותר שחוויתי היה כאשר תלמידה אחרת הרימה את המורה למדעי המידה בגובה 4 רגל והעמידה אותה בעדינות בפח האשפה בגובה שלוש הרגלים בכיתתנו. אותו סטודנט הוריד את עצמו מיד למשרד המנהל והסגיר את עצמו. המורה לא נפגעה, אף כי לא הוקפדה בידה.

מה קרה שילדינו מאמינים כעת שהם לא צריכים להפגין כבוד וכי אלימות בתשובה לבעיות שלהם? סיבה אפשרית אחת היא שילדינו ובני נוער אינם מקבלים מספיק פיקוח והדרכה של ההורים. אני מאמין שאנחנו יכולים להסכים שהזמן הוא די יקר. בהיותנו הורה יחיד, נראה לעזאזל שיש לנו רק כל כך הרבה זמן לדחוס כל כך הרבה אחריות. לכן זה כל כך חשוב שנשתמש בזמן שיש לנו לטובתו הטובה ביותר. הקפדה על ארוחת ערב עם ילדיכם לפחות ארבעה לילות בשבוע יכולה להיות קריטית בסיוע להם להשיג ולשמור על כישורים הכרחיים כדי להסתדר עם אחרים בעולם האמיתי, ומספקת הזדמנות מצוינת לכם לקבל את מלוא תשומת ליבם לשיחות חשובות. - או סתם כיף משפחתי קטן. דואר אלקטרוני מקל על אי-פעם לשמור על קשר עם מורים. הקפידו להציג את עצמכם ולהפיל להם שורה לאורך השנה כדי להעריך את ביצועי התלמיד שלכם - ברמה האקדמית וההתנהגותית כאחד. הפעלת תקשורת זו תאפשר למורי התלמידים שלך לדעת שאכפת לך מהחינוך שלהם ושאתה שם כדי לתמוך בהם בזמן שהם מלמדים את ילדך / ה. דברו עם ילדיכם. דרוש קצת יותר מאמץ כדי להשיג זאת, נסה לשאול את התלמידים שאלות שלא ניתן לענות עליהן "כן" או "לא". טבעם הוא למזער את השיחות עם ההורים למינימום, כך שאם הם יכולים לענות בהברות חד-פעמיות, הם כן יעשו זאת. אתגר אותם לשיחה ואתה עלול ללמוד לא מעט שלא ידעת על ילדיך.

כל ילדינו צריכים ללמוד את האדיבות הנפוצות. אני מתאר לעצמי שרובנו מאמינים שלימדנו אותם היטב בתחום זה. עם זאת, ילדים לומדים בצורה הטובה ביותר באמצעות דוגמה. העריך את הדוגמאות שאתה מציב כשאתה מתמודד עם פקיד המכולת שאינו מעוניין, הנהג הנלהב שמנתק אותך, או הבוס שעושה לך חשק להוציא את השיער.האם אתה מציג את ההתנהגות שהיית רוצה שילדיך יתממשו במצבים דומים? כאשר ילדים רואים את הוריהם מתנהגים בצורה מסוימת, הם מאמינים שהתנהגות מקובלת. כולנו מתחלקים, אבל אם נעשה זאת מול ילדינו, עלינו לתקן את עצמנו ולהצביע בפני ילדינו שיש דרך טובה יותר להתמודד עם המצב.

עלינו ללמד את ילדינו כיצד להתמודד עם מצבים קשים באופן חיובי. עלינו להראות להם כיצד לדבר עם אנשים קשים ביעילות. עלינו לעזור להם להבין שהם לא יהיו מושלמים ואינם צפויים להיות מושלמים בכדי לעזור להם להבין כי אין צורך באופי הגנתי כאשר הם עומדים בפני אמצעים מתקנים. עלינו גם למודל התנהגות זו. ההודאה בטעויות וחוסר השלמות שלנו משלמת לנו שהיא יכולה להיות "אנושית". קיימים מגוון רחב של מנגנוני "התמודדות" ועלינו לעזור לילדינו לחקור אותם כדי למצוא מה מתאים להם.

ההצעות שלי הינן קלות ונועדו להתמודד עם המקרים הקלים של חוסר כבוד. באשר לבעיות ההתנהגות העיקריות הנובעות מאי-כבוד בוטה, אני חושש שאין פיתרון ברור. על ההורים והמורים לעבוד יחד ולתמוך אחד בשני בהתמודדות עם המקרים הקיצוניים. המורים צריכים לדעת שיש להם גיבוי למינהל כאשר הם נאלצים לנקוט צעדים להעשת משמעת של תלמידים. על ההורים לא לפחד לבקש עזרה לילדיהם כאשר הם מבינים שהם בעלי תגובות קיצוניות לנושאי משמעת. אין ספק שעד שהילדים שלנו מתנהגים עד הקצה הזה בבית הספר, אותן התנהגויות כבר חוו בבית. התעלמות ממנו לא תגרום לו להיעלם.

במאמץ נוכל להתחיל לעשות את ההבדל עם בעיית חוסר הכבוד לסמכות בבתי הספר שלנו. זה יידרש הרבה עבודה ואנחנו לא יכולים לוותר, גם כשאנחנו מרגישים שאין תקווה. עודדו את ילדיכם לדבר איתכם על מה שהם רואים בכיתותיהם ועזרו להם להבין שיש דרך טובה יותר.

הוראות וידאו: בין הצלצולים – ניהול רגשות מול כיתה (מאי 2024).